שלוש שנים למתקפת 7 באוקטובר, סא"ל במיל' עמית יגור הציג הבוקר (רביעי), בריאיון לתוכנית "ישראל הבוקר" בהגשת טל מאיר, תמונת מצב שלדבריו מאפשרת לזהות גם נקודה אופטימית ביום הזיכרון הקשה. יגור טען כי המלחמה חשפה בהדרגה את חולשותיו של ציר ההתנגדות וכי הפער בין הנרטיב שמנסים אויבי ישראל לקדם לבין המציאות בשטח הולך ומתרחב. הוא התייחס לאיראן, למצר הורמוז, למתרחש באירופה ולמלחמה בעזה, והעריך כי מתקפת 7 באוקטובר הולכת ומתבררת כ"חרב פיפיות" עבור הציר.
בפתח הריאיון התייחס יגור לאופן שבו יום השנה למתקפת 7 באוקטובר מהדהד בעולם הערבי ובאיראן. לדבריו, לצד המסרים המוכרים נגד ישראל, ניתן לזהות גם ביטויים אנטישמיים מובהקים. "זה אכן מהדהד בעולם הערבי, זה אפילו מהדהד בעולם הפרסי. היה אחד העיתונים המרכזיים באיראן שהיום פרסם כתבה שבה הוא מהלל ומשבח את היטלר ואת התפיסה הנאצית", אמר יגור.
שלוש שנים אחרי הטבח: המספרים מאחורי הניצחון בשבע החזיתות
לדבריו, "המסכה נקרעת. זה לא נשאר רק בקטע של משטר ציוני, פלשתין וכיוצא בזה, אלא יש פה גם מוטיבים שהם מוטיבים אנטישמיים קלאסיים והם לאט־לאט נחשפים. אנחנו רואים אותם בכל מיני אפיזודות וגם בכל מיני מפלגות באירופה שצצות עם האמירה הזאת".
"לצד הדברים, יגור ביקש להצביע דווקא ביום הזיכרון על מגמה שלדעתו מאפשרת גם מבט אופטימי יותר. לטענתו, ככל שחולף הזמן הולך ומתרחב הפער בין המציאות בשטח לבין מלחמת התודעה המתנהלת נגד ישראל. "אני אגיד אבל משהו שהוא משהו אחר, בראייה שהיא קצת אופטימית בבוקר הזה. אני חושב שככל שנמשך הזמן, אז בעצם הפער בין המצב בשטח לבין מלחמת התודעה שניסו שנים לנהל מולנו ועכשיו מנסים גם במלחמה, הולך וגדל", אמר.
כדוגמה לכך הצביע יגור על המתרחש במצר הורמוז. לדבריו, נתוני מעקב אחר אוניות מצביעים על מציאות השונה מהתמונה שאיראן מנסה להציג ביחס לשליטתה באזור. "עיין ערך הורמוז, שהוא פתוח, לפחות לפי נתוני מכון מחקר שעוקב אחרי אוניות ואומר את זה די במפורש, מנתונים אמפיריים, לעומת איראן שמציגה שהמצר לידה והיא שולטת עליו. זאת אומרת, הפער הזה נחשף".
לדברי יגור, הפער הזה מלמד על תהליך רחב הרבה יותר שעובר על הציר האיראני מאז פרוץ המלחמה. "כשהפער הזה נחשף, הוא בעצם משהו שמציג את זה שכל האירוע של 7 באוקטובר, לאט־לאט, אני מעריך, אני מקווה, הולך ומתברר כחרב פיפיות לציר ההתנגדות", אמר. יגור הסביר כי במשך שנים נהנה הציר ממצב שאפשר לו לבנות בהדרגה "חגורת אש" סביב ישראל, תוך הימנעות מעימות כולל.
"היה נוח לייצר חגורת אש מסביב לישראל הרבה מאוד שנים באמצעות הסטטוס קוו. מה זה אומר סטטוס קוו? אנחנו מדברים ברמה הדיפלומטית, מתחת לפני השטח אנחנו מכינים את עצמנו, מפעם לפעם עושים התפרצויות, בצד מנהלים מלחמת תודעה ולאט-לאט בונים את הכוח בצורה שהיא צורה מאוד רחבה. זה היה הסטטוס קוו והם רצו לשמור אותו", אמר.
אלא שלדבריו, מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיה שינו את המציאות הזאת: "המלחמה בעצם נחשפה באחת שלא לטובתנו, זאת אומרת אנחנו לא התחלנו בה ולא רצינו בה כמובן, אבל אם אנחנו מסתכלים היום במצב של היום, אז אנחנו רואים בעצם שלאט-לאט נחשפים כל מיני דברים שבעצם פוגעים באותו ציר התנגדות, מעבר לפעילות הצבאית שאנחנו עשינו מאז ובצדק".
יגור התייחס גם לשינוי שחל, לדבריו, במעמדה האזורי של איראן. "איראן עצמה איבדה חלק מהמאחזים שלה והיום גם מאבדת את הורמוז. היא בטח לא אותה איראן שמטילה את אימתה על כל המזרח התיכון, מה שהיה בעבר", אמר. לדבריו, תהליכים של חשיפת המציאות מתרחשים גם באירופה. יגור התייחס למתרחש בצרפת ולאמירה של מפקד משטרת פריז בנוגע להפגנות תחת הכותרת "שרי פלשתין".
"האמירה של מפקד משטרת פריז שלא יאשרו הפגנות היום תחת הכותרת 'שרי פלשתין', היא אמירה חשובה לא בקטע של היישום, אלא בקטע של ההבנה שיש קשר ישיר בין המהומות לבין הנושא, הדגל הזה שמשמש כאיזושהי מסכה, והוא מבקש לעצור את זה", אמר.
יגור הוסיף כי "לדעתי זאת אמירה שמייצגת גם הלך רוח במשטרה, בממשלה הצרפתית ואולי גם בקרב העם. זה אומר שבמקרה הזה המסכה יורדת. יש תהליכים שקורים, אנחנו לא יודעים כמה זמן הם יקרו, לוקח זמן, ההיסטוריה מה שנקרא עושה את שלה, אבל לאט־לאט זה נחשף".
יגור הדגיש כי דווקא ביום השנה לטבח הוא מבקש להצביע על התהליכים הללו מבלי להתעלם מהכאב ומהצורך לזכור את שאירע. "ולכן בהקשר הזה אני בבוקר הזה, בבוקר הקשה הזה, אני מבקש כן להצביע על איזושהי נקודה שהיא אולי נקודה קצת יותר אופטימית", אמר.
לדבריו, לצד המבט לאחור יש צורך לבחון גם את התפיסות שהנחו את ישראל במהלך המלחמה: "ביום הזה צריך להסתכל רגע בצורה רחבה ועם הפנים קדימה ואולי עם אופטימיות, וכמובן לזכור את מה שהיה ולנסות למנוע בכל דרך שיחזור".
מקגורק והוויכוח על הדרך מול חמאס
בהמשך התייחס יגור לריאיון עם ברט מקגורק, בכיר לשעבר בממשל ביידן שהיה מעורב במשך שנים במדיניות האמריקנית במזרח התיכון ובמגעים סביב המלחמה.
"אותו ברט מקגורק, זה לא בן אדם שהגיע משום מקום. הוא היה מעורב מאוד בנושא העיראקי, הוא היה מעורב מאוד בכל המגעים של ארצות הברית, הוא עבד תחת ארבעה נשיאים, כולל ביידן וכולל גם טראמפ בקדנציה הראשונה שלו. זאת אומרת, הוא כנראה מבין עניין", אמר יגור.
לטענת יגור, דבריו של מקגורק מחזקים את התפיסה שלפיה לא היה הכרח לבחור בין הפעלת לחץ צבאי על חמאס לבין ניהול משא ומתן להשבת החטופים. "בעצם מה שהוא הוכיח – שתפיסת ה'גם וגם' הייתה נכונה", אמר יגור. "זאת אומרת, לא התפיסה שאומרת מצד אחד אנחנו נעשה את הכול עכשיו, נוותר לחמאס ונקבל את דרישותיו, ומהצד השני אנחנו נלך צבאית אול-אאוט ולא נתחשב בשום דבר".
לדבריו, האפשרות השלישית היא שילוב בין שני הנתיבים.
"יש איזושהי גישת אמצע, שאותה אני מבקש להדגיש ביום הזה ואני חושב שהיא מאוד מאוד חשובה, של ראייה שהיא לא בינארית, לא שחור או לבן, אלא ראייה שדווקא מסתמכת על האפור, הולכת באמצע ואומרת: כן, יש אפשרות להשיג את ה'גם וגם'. ואני חושב שהתוצאות בשטח נכון להיום מראות שזה מתקדם לשם".
"היום הראשון שאנחנו מציינים את 7 באוקטובר ללא חטופים בעזה".
יגור הצביע על מה שלדבריו הוא אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר בין יום השנה הנוכחי לשניים שקדמו לו. "יש לנו הצלחה, זה צריך להגיד גם. זה היום הראשון בעצם שאנחנו מציינים את 7 באוקטובר ללא חטופים בעזה. זה אירוע, זה מאוד משמעותי", אמר. לצד זאת הדגיש כי הפעילות נגד מי שהשתתפו בטבח נמשכת.
"הסיכולים שהיו בשבועות האחרונים, כולל בשבוע האחרון, מעידים על זה שאנחנו ממשיכים לפעול. מתוך 6,000, כמו שצוין, 4,000 שהיו מעורבים בטבח ב-7 באוקטובר כבר נהרגו ו-2,000 בהמשך. זה עדיין לא אומר לעבור הלאה. אנחנו עושים את זה עקב בצד אגודל". את דבריו חתם במסר קצר: "והכי חשוב במזרח התיכון – סבלנות".
