פוליטיזציה בבית המשפט העליון איננה תופעה נסתרת. מדובר באחד המוסדות הפוליטיים ביותר במדינת ישראל, והמאבק הסיזיפי שמנהל הנשיא יצחק עמית מול ממשלת הימין הוא ביטוי מובהק לכך.
אלא שכנס "החינוך לדמוקרטיה" שיזמו בבית המשפט העליון ממחיש עד כמה לנשיא ולמוסד שהוא עומד בראשו אין עניין בעמדות של לפחות מחצית מהציבור בישראל, אם לא יותר מכך.
הכנס עוסק במהותה של הדמוקרטיה ובאופן שבו יש לחנך אליה. מי שנבחרו לשאת דברים ולחנך את שופטי העליון בסוגיה הם שתי דמויות המזוהות עם השמאל הישראלי, ואף עם השמאל הרדיקלי.
1+האחד הוא פרופ' אסא כשר, שהפך בשנים האחרונות לאחת הדמויות הבולטות במחאת קפלן. בעבר תיאר את אנשי "אחים לנשק" כ"כופתאות משובחות", בעוד שתושבי יהודה ושומרון הוגדרו על ידו כ"טבעת עכורה במרק". כשר העניק רוח גבית לתופעת הסרבנות בימי המחאה נגד הרפורמה המשפטית, ואף סיפק גושפנקה אתית לסרבנות טייסים – תופעה שתוצאותיה, כך נטען, ניכרו ב-7 באוקטובר. מי שחיבר את מסמך "רוח צה"ל" היה מהקולות הבולטים בהצדקת הסרבנות.
הדמות השנייה היא ד״ר אוקי מרושק, פעילת שמאל רדיקלי ומנכ״לית "מדרשת אדם". גם מרושק הביעה תמיכה בסרבנות, וזאת במהלך הלחימה עצמה. עוד לפני המלחמה טענה כי ישראל מבצעת ג'נוסייד בפלשתינים, ושיתפה טקסטים המאשימים את ישראל ברצח עם.
1+בין היתר הכתירה כ"טקסט מכונן" מאמר שבו מושמצים רבני מכינת עלי ומכונים "אייתולות", לצד אזהרה מפני התחזקות הימין הישראלי כ"רוב שהולך וגדל ומאיים לדרוס את כולנו". באותו מאמר נטען גם כי בגוש עציון, שם מתגורר שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, מתקיים "אפרטהייד ישראלי".
כך יצא, במקרה או שלא במקרה, שלדעת נשיא בית המשפט העליון תומכי סרבנות ופעילה המאשימה את לוחמי צה"ל בג'נוסייד הם היחידים שנמצאו ראויים ללמד את שופטי העליון מהי דמוקרטיה. או במילים אחרות – עוד החלטה "סבירה" מבית מדרשם של שופטי העליון.
