שופטי בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ ואלכס שטיין, קיבלו הבוקר (רביעי) החלטה דרמטית ואבסורדית שעוצרת את הליכי הביקורת על טבח השבעה באוקטובר. במוקד ההחלטה עומדת קבלת הטענה הפרדוקסלית של העותרים והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה: לשיטתם, העובדה שמבקר המדינה מבקש לבצע "בירור עובדתי-חקירתי רחב יריעה" ולהסיק מסקנות אישיות, חורגת מסמכותו ופוגעת בהיתכנות של ועדת חקירה ממלכתית עתידית. בג"ץ אימץ היגיון זה, והוציא צו ביניים המונע מהגוף היחיד שמבצע כרגע ביקורת בפועל – להמשיך בעבודתו.
הצו שהוציאו השופטים כובל את ידיו של המבקר באופן כמעט מוחלט בנושאים המהותיים ביותר. נאסר עליו לעסוק בנושאי "מדיניות ואסטרטגיה", ונמנע ממנו לזמן אנשים למסירת גרסה או מסמכים בנושאים אלו. יתרה מכך, נאסר עליו לפרסם כל טיוטה או דו"ח שכבר גובשו. ההחלטה מדגישה את הדרישה מהמבקר להסביר מדוע לא ימנע מביקורת שעלולה להוביל ל"קביעת אחריות אישית", בטענה לשמירה על זכויות דיוניות – טענה ששימשה ככלי המרכזי לעצירת החקר האקטיבי של המחדל.
2+המשמעות המעשית של פסק הדין היא סחבת משפטית ארוכה בחקר האמת. בעוד המבקר ביקש להאיץ את הבדיקה, בית המשפט קבע לו מועד רחוק להגשת תשובה – ה-1 בפברואר 2026. עד אז, ובחסות הטענה כי המבקר "חוקר יותר מדי", הוקפאו ההליכים שאמורים היו לספק לציבור תשובות על התנהלות הדרג המדיני והצבאי באסון הגדול בתולדות המדינה.
הפסק מגיעה אחרי דיון שהתקיים בבג"ץ ביום שני האחרון בעניין סמכותו של מבקר המדינה לבקר את אירועי ה-7 באוקטובר. הוא עורר כותרות כאשר ח"כ אלמוג כהן הגיע עם חולצה "נגד בג"ץ" בעקבות ההחלטה המאפשרת לאוהדי הפעול תל אביב להגיע עם חולצות "משטרה חלאות". בתגובה השופטת כעסה על כהן והורתה להרחיקו מהאולם: "אדוני פורע את הסדר בבית המשפט".
2+במהלך הדיון, אתגרו שופטי העליון ברק-ארז ושטיין את נציגת המבקר, והטילו ספק בסמכותו הבסיסית של מוסד ביקורת המדינה לעסוק באירוע בסדר גודל כזה. השופט אלכס שטיין הציג גישה מצמצמת לסמכויות המבקר, כשהקשה על נציגתו בטענה שהסעיף בחוק המאפשר למבקר לבדוק "כל עניין אחר שיראה צורך בו" אינו רלוונטי לאסון הנוכחי.
"איך יכול להיות שאירוע כל כך גדול, בקנה מידה קיומי, נכנס למילים של 'כל דבר אחר'?", תהה שטיין והוסיף: "איך יכול להיות שיש רשימה של סעיפים קטנים, ופתאום 'פצצת אטום'?". לשיטתו של השופט, העובדה שמדובר באירוע עצום דווקא מונעת מהמבקר להסתמך על סמכותו הכללית כדי לחקור אותו.
אל עמדת העותרים, ובהם הסנגוריה הצבאית המבקשת "להגן על זכויות הקצינים", הצטרפה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. היועמ"שית טענה כי על המבקר "לסגת" ולהימנע מביקורת שעלולה להוביל למסקנות אישיות, וזאת כדי לא לפגוע בסמכויותיה של ועדת חקירה ממלכתית עתידית, הגוף היחיד שלשיטתה ראוי לחקור את המחדל. מבקר המדינה דחה את הטענות והבהיר כי חובתו היא כלפי האזרחים, משפחות החטופים והנופלים, וכי הוא נחוש להשלים את הביקורת למרות הלחצים.
