בסוף השבוע האחרון ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על הסכם היסטורי עם מחוז סומלילנד שבסומליה, כאשר הכיר בריבונותו ובהיותו מדינה עצמאית. סומלילנד כבר הכריזה על עצמאותה ב-1991, אך לא קיבלה את ההכרה שציפתה לה מהקהילה הבינלאומית ועל כך היא נלחמת גם בימים הללו.
אז מה כללה העסקה? מצד אחד, סומלילנד זוכה בהכרה מאחת מהמעצמות האזוריות הכי חזקות באזור, ומהצד השני, ישראל מקבלת יעד אפשרי להעברת עזתים מהרצועה. למרות הסיבות הטובות הללו, הן לא כל הסיפור, מדובר פה ביותר מ-Give & Take של הסכם רגיל.
3+המלחמה שהגיעה לאחר טבח ה-7 באוקטובר גרמה למספר מדינות באפריקה, אשר רובן מוסלמיות, לקרר את יחסיהן עם ישראל. כדי להתגבר על התקררות זו, ישראל נאחזה במדינות החברות שנשארו לה באזור – והמרכזית שבהן היא אתיופיה. ההיאחזות באה לידי ביטוי לאחר שבמהלך השנתיים האחרונות נערכו שלושה מפגשים בין בכירים ישראלים לאתיופים ברמת שרי חוץ ואף ראשי ממשלה.
למה אתיופיה שמרה על יחסים טובים עם ישראל?
אחד הדברים שהכי מפריעים לשלטון באתיופיה הוא שאין לה כל גישה לים, והמדינה העיקרית שחוסמת לה את הגישה לחוף מבחינת שטח היא סומליה. אך הנתון השתנה בינואר 2024 כשאתיופיה סוף סוף מצאה מי שיאפשר לה גישה לחוף – מחוז סומלילנד. על פי הסכם שנחתם בין הצדדים, אתיופיה תחכיר מהמחוז האוטונומי רצועת חוף למשך 50 שנה ותקים שם בסיס צבאי ונמל מסחרי.
3+כמו כל הסכם עם סומלילנד, החתימה עליו עוררה את זעמה של סומליה, שנמצאת בעצמה בסכסוך עם אתיופיה. סומליה, מעצם היותה מדינה ערבית, היא בת ברית של סודאן ומצרים – שגם להן סכסוך עם אתיופיה. הסכסוך ביניהן החל לאחר שאתיופיה החליטה להקים סכר על נהר הנילוס, מקור המים העיקרי שלהן.
וכאן ישראל נכנסת לסיפור. נראה שמשרד החוץ והגורמים הרלוונטיים הבינו שיש כאן הזדמנות ליצור ברית אזורית באזור קרן אפריקה על ידי עזרה לסומלילנד ואתיופיה כנגד ברית: מצרים, סודאן, סומליה. בכך אתיופיה וסומלילנד יזכו בהגנה פוליטית ושיתוף פעולה ביטחוני עם אחת מהמעצמות הכי גדולות באזור.
3+מה האינטרס הישראלי?
לפי העיתון הקטארי "אל-ערבי אל-ג'דיד", יחסים טובים עם אתיופיה הם אינטרס דיפלומטי לאור היותה מדינה נחשבת בקרב אומות אפריקה. היחסים יכולים להביא מדינות אחרות שכאמור קיררו את יחסיהם עם ישראל לחזור ולשתף עמה פעולה.
לעומת זאת, דריסת רגל בסומלילנד היא אינטרס צבאי, בגלל הקרבה שלה לחופי תימן. אם ההסכם אכן יכנס לפועל, לישראל תוכל להיות נוכחות צבאית אצל שותפה אסטרטגית באזור הכי קרוב לארגון הטרור החות'י. כבר היה ניסיון ישראלי להשיג שותפה באזור כשסודאן הצטרפה להסכמי אברהם, אך כאמור מלחמת חרבות ברזל גרמה ליחסים הללו להתקרר ולכל שיתופי הפעולה בין המדינות להיכנס להקפאה.
3+אחרי כל האינטרסים הללו, נכנס גם הלחץ שמופעל על מצרים. למדינת הפרעונים יש נוכחות צבאית בסומליה והיא אף איימה להפציץ מהאוויר את אתיופיה. העיתון הקטארי הדגיש כי נוכחות ישראלית באזור יכולה להכניס את המצרים ללחץ ולגרום לה לחשוב פעמיים לפני כל פעולה צבאית באזור – זאת בעוד שהמלחמה בעזה עדיין לא נגמרה ושמצרים מתפקדת כגורם מתווך בין ישראל לחמאס.
