יותר ממאה שנה לאחר שהארכיאולוג הווארד קרטר הדהים את העולם כשחשף את קברו המוזהב של תות ענח' אמון בעמק המלכים, מחקר גיאופיזי חדש מצית מחדש את אחת התעלומות הגדולות ביותר של מצרים העתיקה. צוות חוקרים בינלאומי בהובלת שר העתיקות המצרי לשעבר, פרופ' ממדוח אל-דמאטי מאוניברסיטת עין שמס, הציג ממצאים המצביעים על אפשרות לקיומו של מתחם חדרים ומסדרונות נסתר החבוי בסלע מעבר לקבר המוכר. הממצאים מחזירים למרכז הבמה את התיאוריה שלפיה הקבר המפורסם מסתיר בתוכו את מקום מנוחתה האבוד של המלכה האגדית נפרטיטי.
המחקר החדש התבסס על שילוב של טכנולוגיות מתקדמות, בהן מכ"ם חודר קרקע ומדידות מיקרו-כבידה הבוחנות שינויים בצפיפות הסלע מתחת לפני השטח. הנתונים הצביעו על חללים תת-קרקעיים וחריגות מבניות שלדברי החוקרים מתאימים לקיומם של חללים מעשה ידי אדם.
לפני קליאופטרה: האישה שהחזיקה בכס השלטון המצרי ונמחקה מזכר
ממצאים אלה מתחברים למבנהו החריג של קבר תות ענח' אמון (המכונה KV62) – קבר קטן וצפוף באופן יוצא דופן עבור פרעה מצרי. התיאוריה, שהועלתה במקור כבר ב-2015 על ידי האגיפטולוג הבריטי ניקולס ריבס, גורסת כי מותו הפתאומי של המלך הצעיר אילץ את אנשיו לקבור אותו בחופזה בחלקו הקדמי של מתחם קבורה מפואר יותר שהוכן מראש עבור דמות מלכותית אחרת, כאשר המועמדת הבכירה היא נפרטיטי.
כעת ממתינים החוקרים לאישור רשמי מהמועצה העליונה לעתיקות במצרים לביצוע השלב המכריע: קידוח זעיר ומבוקר דרך הסלע והחדרת מצלמות סיב אופטי מיקרוסקופיות ישירות אל תוך החללים המסתוריים. אם המהלך יאושר וייצא לפועל כמתוכנן לקראת סוף השנה, תתקבל לראשונה הוכחה ויזואלית חותכת לקיומם של קירות או חללי קבורה בנויים. לדברי אל-דמאטי, גם אם לא יימצא שם קברה של נפרטיטי, זיהוי חללים מלכותיים נוספים מתקופת אל-עמארנה ושושלת אחנתון יהווה תגלית היסטורית בקנה מידה עולמי.
אחרי 4,500 שנה: חוקר ישראלי טוען שפיצח את סוד הפירמידה
ההתרגשות סביב הפרסום מלווה בזהירות רבה בקרב הקהילה המדעית, לאור ניסיון העבר בסוגיה זו. בשנת 2015 עוררו סריקות ראשוניות גל ציפיות דומה, אך בדיקות מעמיקות יותר שנערכו ב-2018 שללו מכל וכל קיומם של חדרים נסתרים הצמודים לקבר, והמחקר הרשמי קבע כי אין בנמצא ראיות למעברים אטומים.
בנוסף, בכירי הארכיאולוגים במצרים חלוקים ביניהם לגבי הפרשנות של הממצאים. האגיפטולוג הנודע ושר העתיקות לשעבר זאהי חוואס הביע ספקנות רבה כלפי התיאוריה הנוכחית, וטען כי המבנה שימש במקור כקבר צנוע שיועד לפרעה איי, ללא כל קשר לנפרטיטי. מקום קבורתה של המלכה המפורסמת נותר בגדר תעלומה בלתי פתורה במשך יותר מ-3,000 שנה, ורק החדרת המצלמות לעומק הסלע תוכל להכריע סופית האם מדובר בפריצת דרך היסטורית או באשליה גיאולוגית נוספת.
כאמור, תקופת שלטונם של אחנתון, נפרטיטי ותות ענח' אמון מקבילה על פי הכרונולוגיה והמסורת המקראית לתקופת שיעבוד מצרים של בני ישראל או לראשית ימי יציאת מצרים, הנדודים במדבר וכיבוש הארץ בהנהגת יהושע בן נון.
