הכאוס הפוליטי, המשפטי והציבורי שבו אנו מצויים אינו גזירת גורל. הוא תוצאה ישירה של מצב בלתי אפשרי, ממשלה שנבחרה על בסיס מצע כללי ועמום, ומצאה את עצמה מתמודדת עם מערכות כוח שלא רואות בעצמן כפופות לריבון הציבור.
לכן הבחירות חייבות להגיע, לא כבריחה מאחריות, אלא להפך, כנטילת אחריות לאומית. הפעם, בניגוד לעבר, הבחירות צריכות להיות חד משמעיות. מצע הליכוד והימין כולו חייב לכלול סעיפים ברורים, מפורטים ובלתי משתמעים לשתי פנים, אילו רפורמות יבוצעו, באילו לוחות זמנים, ובאיזה היקף, לא סיסמאות, לא רמיזות, לא "נבחן" ו"נשקול", אלא התחייבויות.
כך ורק כך, ניתן יהיה לשים סוף לטענה החוזרת ונשנית, "לא אמרתם", "לא הבטחתם", "רימיתם את הבוחרים". הציבור ידע בדיוק על מה הוא מצביע, ומה יקרה ביום שאחרי הקמת הממשלה.
1+בפועל, מדובר במשאל עם. "משאל עם" על תיקון מערכת המשפט, על הגדרת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, על יחסי הכוחות בין הממשלה לפרקליטות, על החזרת האחריות והסמכות לדרג הנבחר ועל חידוד כפיפות מערכות הביטחון לממשלה הנבחרת, כפי שמקובל בכל דמוקרטיה מתוקנת.
אין כאן "קץ הדמוקרטיה", אלא להפך, מימושה המלא. בדמוקרטיה, העם קובע את המדיניות והפקידות מבצעת. בישראל נוצרה עם השנים מציאות הפוכה, שבה פקידים בלתי נבחרים מכתיבים מדיניות, מבטלים החלטות ממשלה ולעיתים אף פועלים בניגוד לרצון הציבור, מבלי לשאת באחריות.
המציאות הזו לא תשתנה באמצעות חקיקה חפוזה או מאבקים יומיומיים, היא תשתנה רק אם תונח על השולחן הכרעה ציבורית ברורה. אם הימין ינצח בבחירות כשעל דגלו רפורמות ברורות, לא תהיה עוד לגיטימציה לבלום אותן בטענה של “חוסר מנדט".
1+ומי שחושש מהבחירות, שואל בעצם שאלה פשוטה, האם הוא מפחד מרצון העם? אם הציבור יתמוך ברפורמות, הן יבוצעו ואם לא, אז לא. כך נראית דמוקרטיה, לא שלטון משפטנים, לא שלטון פקידים, אלא שלטון העם.
הבחירות אינן איום, הן הפתרון. הן הדרך היחידה להשיב סדר, אמון ויציבות למדינה. הגיע הזמן להפסיק לפחד מהכרעת הציבור וללכת אליה בגאווה, ביושר, ועם אמת אחת ברורה.
לסיכום: "בְּרֹב יוֹעֲצִים תָּקוּם" (משלי י"א, י"ד). המשמעות פשוטה וברורה, הכרעות כבדות אינן מתקבלות בחדרים סגורים, אצל מתי מעט או בידי בעלי סמכות שאיש לא בחר בהם, הן מתקיימות ונעמדות על יסוד רחב, של ציבור, של עם, של ריבוי קולות. בדמוקרטיה, "רוב היועצים" אינו קומץ פקידים, אלא אזרחי המדינה עצמם.
הבחירות הן הדרך היחידה להחזיר את ההכרעה לידי הריבון, לא דרך כפייה, לא דרך פרשנות משפטית מרחיבה, אלא דרך אמון העם. אם נרצה שדברים יתקיימו, נצטרך לשוב ולשאול את הציבור לרצונו בקלפי.
