נוכח המעבר המסתמן לשלב ב' בהקשר התהליך מול עזה ראוי להדגיש בייחוד בימים אלה – משימתה הראשונה במעלה של ממשלת ישראל כיום היא חד משמעית: מיטוט שלטון חמאס בעזה, פירוזה מאמצעי לחימה, יכולות ייצור, תשתיות טרור, ונטרול מוחלט של יכולת ההברחה מסיני. מדובר כאן במשימה קיומית, כזו שתעצב את גבולות הביטחון, את מרקם החיים, ואת הרוח הלאומית לדורות קדימה.
האירוע של 7 באוקטובר 2023 מעבר לכל דבר היווה היה רעידת אדמה ברמה רוחנית, חברתית וצבאית. הוא לא היה עוד מתקפת טרור, אלא אירוע בקנה מידה תנ"כי, תוכחה קשה וכואבת אך גם קריאה לשינוי דרמטי. כמו בסיפורי התנ"ך, שבהם רגעי החושך הולידו חישול ותקומה, בדיוק כפי שאנו מספרים בימים אלה, גם כאן עובר העם תהליך של בירור עצמי והתחזקות. במובן זה, השבוע שבו אנו מציינים את ניצחון האור על החושך מקבל משמעות עכשווית ועמוקה במיוחד.

מהו "ניצחון מוחלט"?
מאז היום ההוא בו נאמרו המילים, נשמעו לא מעט קולות שגיחכו על הביטוי “ניצחון מוחלט”, כאילו הייתה זו סיסמה חלולה או פקודת מבצע צבאית. אך אותם קולות לא הבינו ואולי גם לא רצו להבין: המושג הזה משקף חזון ולא מטרה מבצעית. מדובר באמירה רוחנית לאומית: רצון להחזיר את תחושת ריבונות וביטחון, ולחדש את אמונתנו בצדקת דרכנו.
ניצחון מוחלט אינו נבחן במדדים צבאיים בלבד. הוא נמדד ברמת העומק שבה נחזיר את תחושת הביטחון לאזרחי ישראל, באמונה שבכוחנו להכריע סופית את מי שקם עלינו, ובהבנה שאחרי כל שנות הרתיעה וההבלגה, מגיע הרגע שבו יש לשנות את המצב מיסודו. הניצחון הזה הוא חידוש הברית הפנימית בין העם לבין גורלו ההיסטורי.

עם פרוץ המלחמה בעזה ערכתי מחקר מקיף בקרב למעלה מ-800 משתתפים מכל רחבי הארץ, צעירים ומבוגרים, אנשי ביטחון, הורים, תלמידים ואזרחים מן השורה. התמונה שעלתה הייתה חדה וברורה: הדרישה הבולטת ביותר, כמעט גורפת, הייתה מיטוט שלטון חמאס ופירוז הרצועה. למעלה מ-75% מהמשתתפים ציינו כי מבחינתם, בלי שני ההישגים האלה ישראל לא תוכל לדבר על ניצחון אמיתי. לא עוד "הרתעה", לא עוד "שקט זמני" , אלא שינוי מהותי שמסיים תקופה היסטורית ארוכה של אשליות ופשרות.
הציבור הישראלי, כך נראה, קלט מהר מאוד את גודל השעה. הוא הבין שהמלחמה הזו איננה עוד מערכה על גבולות הביטחון של הדרום בלבד, אלא על גבולות הזהות הלאומית שלנו.
הצורך ההיסטורי לאומי בניצחון מוחלט
ימים ספורים לאחר אותו יום ארור, הגעתי לבקר את האלוף רומן גופמן, שנפצע במהלך הקרבות. הייתי שם כחבר, שריונר, וכאיש חטיבה 7 בעבר, חטיבה שהחישול והמחויבות לשטח טבועים בדמה. שוחחנו שיחה אישית ארוכה, ורומן, גם מתוך כאבו, דיבר בנחרצות שאין לטעות בה.

"המלחמה הזו חייבת להיות על הקרקע, בעומק עזה, ובסופה התוצאה חייבת להיות מוחצת" הוא אמר לי. השיחה כפי שניתן להבין לא נגעה בטקטיקה, לא במערכה ולא באסטרטגיה, אלא כפעולה ברמה שהיא הרבה מעבר לזה. "היא לא יכולה להישאר באוויר או בתיווך בינלאומי. חמאס בעזה הוא פרק שחייב להסתיים אחת ולתמיד.", כך רומן הדגיש לי עוד בהיותו מטופל בבית החולים.
רומן, שמאז הפך לאלוף בצה"ל, ומזכירו הצבאי של ראש הממשלה כמו רבים מבני הדור הזה של לוחמים ומפקדים, הבין היטב שאין מדובר בעוד עימות. זו נקודת מפנה היסטורית. יש רגעים שבהם עם נדרש להכרעה שהיא הרבה מעבר לצבאית. והוא ראה בבירור את החובה הזו, לא רק להגן, אלא להכריע.
השיחה עמו חידדה לי עוד יותר את מה שידעתי בלב: שהמאמץ בימים הללו הוא לא רק מאמץ של צבא, אלא של עם. עם שצריך לשוב ולהאמין בעצמו, לזהות כוחו ולא לוותר אפילו על אמת אחת בדרך לניצחון. בינתיים, רומן מונה להיות ראש המוסד, להבנתי בגלל ההבנה העמוקה שלו את הנדרש.

השורה התחתונה: משימה היסטורית ולאומית
ברור עם כן, שמבין כל אתגריה של ממשלת ישראל, מבפנים ומבחוץ, אין אתגר חשוב יותר או בעל השלכות ארוכות טווח יותר מהנחלת תבוסה עמוקה, מהדהדת וברורה לאויב שהעז לבצע את אסון אוקטובר 2023. ההכרעה הזו איננה רק מסר לעזה או לטהרן. היא מסר פנימי, לכולנו: שהאור הפנימי שלנו, זה שמוביל אותנו מדור לדור, גדול מכל חושך חיצוני.
הדברים מהווים משנה תוקף כאמור בימים בהם אנו חוגגים ניצחון האור על החושך, אך בייחוד נוכח השיחות הצפויות בין נשיא ארה"ב ובין ראש הממשלה, בהן ידונו על המשך התהליך בעזה. וכאן חשוב להדגיש: אדוני ראש הממשלה, הניצחון המוחלט שאתה סימנת חייב להסתיים בכך, שהשיחות האלה יסמנו את המהלך האחרון, זה שיוביל לשינוי המצב מן היסוד, זה שמעזה לא יהיה יותר איום קיומי כלפי מדינת ישראל, ואל תתפשר על פחות מכך.
