על דרך עפר קפואה במזרח אוקראינה, בין שדות שרופים וכפרים נטושים, נחשפת תמונה כמעט הזויה: ג'יפ טויוטה מקושט בנורות צבעוניות, ועל גגו חנוכייה גדולה חשופה לרוח המצליפה. זו לא תהלוכה חגיגית, זו "סיירת החנוכה", יחידה של מתנדבים אזרחים בדרכה אל קו האש. המטרה: להגיע לכ-1,500 החיילים היהודים המפוזרים לאורך החזית, ולהזכיר להם, ולו לרגע, שיש אור בקצה החושך.
זוהי תמונת המצב של חנוכה 2025 באוקראינה. שנה רביעית למלחמה העקובה מדם שלא נגמרת. "הרוסים רוצים לאמלל פה את האנשים, את האזרחים, לא רק בחזית", אומר הרב מאיר סטמבלר, יו"ר פדרציית הקהילות היהודיות (FJCU), בראיון מיוחד ל-C14 מדניפרו. "יש לנו חשמל, בדרך כלל שליש מהיממה בסך הכל. אין אור, חשוך ברחובות. הרבה פעמים פוגעים בתשתיות המים והגז. סובלים. ואין עיר שלא נכנסים בה חמש או שש פעמים ביממה למקלטים בגלל סירנות. זה כבר שנים".
10+דווקא מתוך האפלה הזו, נולד המבצע הנועז. "חשוב להדגיש", הוא אומר, "אנחנו בכלל כשלוחי חב"ד, שלוחים של הרבי, אז שליחות זה החיים שלנו. אבל יש פה משהו מאוד מעניין; מתחילת המלחמה, כל האזרחים באוקראינה התחילו להרגיש איזושהי אחדות ותחושת שליחות. היוזמה הגיעה מהשטח. יהודים מהקהילות בעצמם באו עם הרעיון. חלקם חיילים שהיו בצבא וחזרו, חלקם סתם אזרחים טובים ומסורים שרוצים להביא את שמחת החג לחיילים שנלחמים עבורנו. זו מלחמה קשה מאוד, ומאוד מעריכים את זה".
"אם היינו מקדימים ב-10 דקות, לא רוצה לחשוב מה היה קורה"
ההערכה והרצון הטוב מתנגשים חזיתית עם סכנת חיים מוחשית. האחריות, מודה הרב סטמבלר, כבדה מנשוא. "אי אפשר להגיד שאפשר לישון רגוע בלילה, במיוחד שיש שמה ילדים שלנו ושלוחים שמוסרים את נפשם. אין ספק שזה מאוד מאוד מסוכן".
10+כמה מסוכן? הוא נזכר באירוע שהתרחש בפורים האחרון, שהמחיש עד כמה דק הגבול בין חיים ומוות. "שלחנו חבר'ה, ואותו מקום שהיו צריכים להגיע – פשוט נפל שם טיל. בקרבת מקום, לפני שהם הגיעו, הם ראו את זה אפילו. ברוך השם, בנס הם לא נפגעו. אם היו מקדימים ב-10 דקות, אז חס ושלום, אני לא רוצה לחשוב על מה שיכל לקרות".
המסר של החג, הוא מסביר, מקבל משמעות מצמררת בשדה הקרב. "הסיפור של חנוכה דומה מאוד למצב של אוקראינה. הם 'רבים ביד מעטים', 'גיבורים ביד חלשים'. עצם העניין שאוקראינה מחזיקה מעמד כמעט ארבע שנים זה נס. אבל כן, מחפשים נס יותר גדול, שיהיה כבר ניצחון – ובעזרת השם שיהיה שלום". באופן מפתיע, המסר חוצה גבולות. "חנוכה כבר הפך להיות חג מאוד אוניברסלי. כשאנחנו מגיעים לשטח, גם הגויים, האוקראינים, משתתפים בשמחה. מי לא יאהב לאכול סופגנייה טעימה, להדליק נרות ולשמוע משהו רוחני שמעודד?".
10+הנס בחרסון שגרם לאולם שלם לדמוע
אך הסיפור שממחיש יותר מכל את הרוח שמפעמת מאחורי המבצע, הוא סיפורו של הרב יוסי וולף, רב העיר המופגזת חרסון. "כולם מכירים את הסיפור, זה פורסם במדיה", אומר הרב סטמבלר, ובכל זאת, כשהוא מספר אותו, קולו נסדק מהתרגשות. "בקיץ האחרון הוא נסע לשם, וממש לפני שבת נפל על המכונית שלו כטב"ם. הוא, אשתו וביתו היו ברכב. בנס גלוי הם יצאו חיים".
דרמה באוקראינה: טיל פגע בבית הכנסת, הרב ניצל ברגע האחרון
"לאחר מכן הזמנו אותו לכאן, לדניפרו, לתת הרצאה. הוא דיבר על תורת החסידות, על 'מוח שליט על הלב', ואז הוא אמר שברגע הזה הוא הבין את זה מהניסיון האישי שלו. היה שם באולם של כמה מאות יהודים, ולא היה אחד שלא הזיל דמעה".
10+"הוא סיפר שברגע שהם יצאו מהרכב חיים, בן אדם רגיל היה אומר 'אני לא חוזר לשם יותר'. אבל הם שלוחים של הרבי מליובאוויטש. הם הגיעו הביתה, ובשבת בבוקר הרב יוסי שאל את אשתו והילדה שלו, בת 15 או 16: 'אז מה אתם חושבים? מה הקדוש ברוך הוא רוצה ללמד אותנו?'. מיד הילדה אמרה: 'אני לומדת מזה, שזה שהקדוש ברוך הוא דאג בנס שאנחנו נחיה, זאת אומרת שחשובה לו השליחות הזאת שלנו כאן. אז מה השאלה? אנחנו נשארים כאן'".
הרב סטמבלר עוצר לרגע. "כשהוא סיפר את הסיפור הזה… כולנו היינו עם דמעות".
10+"להוסיף באור, לא לגרש את החושך"
הסיפור הזה הוא התשובה לשאלה למה. למה להסתכן, למה להתעקש. "הצד השווה של הפעולות הרבות שנערוך בחג הוא להוסיף באור", מסביר הרב סטמבלר. "את החושך יש רק דרך אחת לנצח. לא לגרש אותו, אלא להוסיף באור".
והם מוסיפים באור בכל דרך אפשרית. במקביל לסיירת, הפדרציה מחלקת מעל 50,000 ערכות חג לבתי אב, הכוללות חנוכייה, נרות ואפילו חומש מתורגם לאוקראינית. בנוסף, אלפי שלטי חוצות ברחבי המדינה מאירים את הרחובות החשוכים בברכת חג. "אנחנו רוצים להביא את האור של חנוכה לכל אדם. השמחה הזאת של אור, קדושה וטהרה, זה מעודד כל אדם, ולא רק יהודים. כולם צריכים את החום, את האהבה, את התקווה, לדעת שיש בורא עולם, והצדק ינצח. אין לנו מסר טוב יותר, חד יותר ומתאים יותר ממסר החנוכה".
10+ההערכה מגיעה גם מהצבא עצמו. לאחרונה, העניק רמטכ"ל צבא אוקראינה מדליות הוקרה מיוחדות למתנדבים שפעלו בחזית. "הצבא כל כך מעריך את ההתנדבות של הקהילות לשטח", אומר הרב סטמבלר בגאווה.
10+
10+אך הנס האמיתי, והכואב ביותר, מתרחש הרחק מעיני המצלמות. הוא מתקיים במציאות הבלתי נתפסת שבה גם מעבר לגבול, בשורות הצבא הרוסי, משרתים חיילים יהודים. גם שם, פועלים שלוחי חב"ד ורבנים כדי להביא להם את אור היהדות. ייתכן, כמעט בוודאות, שבאותה דקה ממש שבה חייל יהודי בשוחה קפואה ליד חרסון לוחש "להדליק נר של חנוכה", עושה חייל יהודי אחר, הלובש מדים שונים, את אותו הדבר בדיוק בבסיס צבאי ליד רוסטוב.
10+המלחמה בין רוסיה לאוקראינה היא לא רק בנשקים פגזים, וכטב"מים אלא גם ברשתות החברתיות. בערב נר ראשון של חנוכה, ניסו גורמים רוסיים לשסות את תושבי אוקראינה נגד החנוכייה המרכזית שהוצבה בכיכר מאידאן כדי לגרום לגורמים קיצוניים להפיל אותה ולהביא לכאוס-פנים אוקראיני. בלוגרים רוסיים עם מאות אלפי עוקבים, פרסמו את תמונת החנוכייה וכתבו: "מנורה יהודית, וקברי גוים ברקע. תזכרו על מה אתם נלחמים, אוקראינים?".
10+מ'פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה' מסרו: "החנוכייה היא סמל גלובלי בין אור לחושך, בין מעטים לרבים בין אנשים שרוצים לחיות לאימפריה חסרת רחמים. רנו מזמינים את יהודי אוקראינה וכלל האזרחים במדינה להדלקות החנוכיות הציבוריות שיתקיימו בכל רחבי המדינה בהובלת שלוחי חב"ד". התגובה הזו גרמה לסערה חיובית בכלי התקשורת המרכזיים באוקראינה. היא הוזכרה בהרחבה תוך שכלי התקשורת השונים מזמינים את יהודי אוקראינה לחגוג את החג כמדי שנה, במרכזי הערים, וללא חשש.
10+המדים אויבים, הדגלים שונים, אך הלהבה היהודית היא אותה להבה עתיקה. והברכה הנלחשת אל תוך הלילה הקר היא אותה ברכה שמחברת עם אחד על פני כל תהום. וזהו אולי סודו הגדול של החג הזה: האמת העמוקה, הכואבת ועם זאת מלאת התקווה, שבעוד צבאות נלחמים, לנשמה היהודית אין גבולות. האור שלה, הניצת בו זמנית על ידי אחים משני צדי המתרס, הוא עדות לקשר שאף מלחמה לא תוכל באמת לנתק.
