גורמים בבית הלבן ובמשרד החוץ האמריקני אמרו היום (רביעי) כי ארה"ב תשקול החרפה משמעותית של הצעדים נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, אם לא יופסקו המהלכים לקידום בקשות המעצר שהגיש התובע נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, וכן אם לא תינתן התחייבות כתובה כי בית הדין אינו מנהל חקירה פעילה נגד אזרחים אמריקנים. לפי דיווח של סוכנות רויטרס, הדרישות הועברו הן למדינות החברות בבית הדין והן לבית הדין עצמו.
על פי הגורמים, הדרישות האמריקניות כוללות שלושה מרכיבים: התחייבות לא לקדם כל חקירה עתידית הנוגעת לפעילות כוחות אמריקנים באפגניסטן, הפסקת קידום בקשות המעצר נגד בכירים ישראלים בפרשת המלחמה בעזה, וסגירה רשמית של יתר ההיבטים שנותרו פתוחים בחקירה האפגנית. אם הדרישות לא ימולאו, וושינגטון עשויה להטיל סנקציות נוספות על בכירים ב-ICC ואף לשקול צעדים נרחבים יותר נגד בית הדין.
1+בעבר כבר הוטלו סנקציות על שני בכירים בבית הדין, בהם התובעת הראשית לשעבר פאטו בנסודה, שכללו שלילת כניסה לארה"ב ואפשרות להקפאת נכסים. הצעדים הללו בוטלו בתקופת ממשל ביידן, אך הביקורת האמריקנית על סמכות בית הדין כלפי מדינות שאינן חתומות על אמנת רומא נותרה בעינה.
במקביל, בית הדין הפלילי הבינלאומי ממשיך בבחינת הממצאים הקשורים למלחמת חרבות ברזל. התובע, קארים חאן, הגיש בחודש מאי בקשה להוצאת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט בחשד לביצוע פשעי מלחמה, אך השופטים טרם הכריעו בבקשה. בנוסף, החקירה הנוגעת לאפגניסטן נותרה פתוחה בחלקה, אף שבשנת 2021 צמצם התובע את היקפה וקבע כי עיקר המיקוד יופנה לפשעי טליבאן וארגוני טרור נוספים.
1+לפי עמדת הגורמים האמריקנים, צעדי ה-ICC מהווים חריגה מסמכות ופגיעה בריבונותן של מדינות שאינן חברות בבית הדין, ובראשן ארה"ב וישראל. הגורם שצוטט בדיווח רויטרס אמר כי בית הדין "טוען לעצמו סמכויות חקירה בלתי מוגבלות", וכי הדבר מהווה איום על ביטחון לאומי של מדינות בעלות ברית.
בשנים האחרונות נקטו ממשלים אמריקנים שונים שורה של צעדים נגד בית הדין, בהם שלילת אשרות, הגבלות על שיתוף פעולה ואיומים בהטלת סנקציות נוספות, וכל זאת בתגובה למאמצי בית הדין לחקור אזרחים אמריקנים או בעלי בריתם.
