צריך לשפשף את העיניים כדי להאמין: רונן בר, ראש השב"כ של טבח ה-7 באוקטובר, האיש שמשמרתו הופקרה בצורה המחרידה ביותר, עומד ונואם בכנסים. במקום להיות כעת תחת ספסל הנאשמים, או לתת תשובות במרתפי החקירות של הארגון שבראשו הוא עומד, הוא בוחר לעלות על פודיום של כבוד.
יש כאן עזות מצח בלתי נתפסת. מדובר באדם שהוא אחד משני האשמים הגדולים ביותר באסון השבעה באוקטובר. על מצפונו (או היעדרו) מונחים מאות חללים ונרצחים והציבור דורש הסברים פליליים למחדל, אבל בר מספק לנו הסברים דיפלומטיים והרצאות מלומדות.

הטיימינג אינו מקרי – זהו קמפיין בחירות
למה דווקא עכשיו? התשובה פשוטה וכואבת: קמפיין הבחירות החל, ורונן בר בחר צד. הוא מיישר קו באופן מלא עם "קמפיין קפלן". הקריאה שלו להקמת ועדת חקירה ממלכתית כעת היא אינה כמיהה לצדק, אלא מהלך פוליטי מחושב.
בר והמערכת שסביבו רוצים ועדה שתורכב בדמותם ובצלמם. הם בונים על כך שהשופט יצחק עמית יביא את הנשיאה לשעבר אסתר חיות, במטרה אחת ברורה: לנקות את הדרג הביטחוני והצבאי מכל אשמה, ולהטיל את מלוא האחריות על הדרג המדיני הנבחר. הם יודעים בדיוק מה יש להם להסתיר – ואנחנו כבר יודעים את האמת. ועדת חקירה כזו היא תעודת הביטוח שלהם.

ריקבון בצמרת הביטחונית
ההתנהלות של רונן בר היא סימפטום לבעיה רחבה יותר שפשטה בצמרת הביטחונית. גם בצה"ל, בקומה 14 של המטכ"ל, שוררת אווירה עכורה שלא זכורה כמותה. הרמטכ"ל אייל זמיר משרה אווירה עכורה במטה הכללי. חלק מהאלופים נשמעים לו, אבל בחדרי חדרים הם הופכים את דבריו ומביעים עמדות לעומתיות חריפות.

יש לנו רמטכ"ל מקופלן שמייצר סביבת עבודה לא טובה גם כלפי הדרג המדיני וגם כלפי הדרג המטכ"לי. הוא מסוכסך עם לוטן, עשור וידעי – וזה רק מה שפורסם. הוא מסוכסך עם שר הביטחון וראש הממשלה – מציאות הזויה ואפילו מסוכנת.
הטור נערך על סמך הדברים שאמר פרשננו הפוליטי יעקב ברדוגו בתוכנית "ישראל הבוקר" אצל טל מאיר
