ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא היום (ראשון) דברים בכנס השגרירים וראשי הנציגויות של משרד החוץ, והתייחס בין השאר לאתגרים העומדים בפני השגרירים ביניהם: המאבק ההסברתי, המדיני והביטחוני.
בדבריו אמר נתניהו: "העולם משתנה במהירות, הוא עובר טלטלות טקטוניות אפילו הייתי אומר. ובעולם כזה יש כלל נורא פשוט – אתה צריך להיות חזק. אתה צריך להיות חזק מאוד. אם החזק עושים בריתות, עם החזק עושים שלום. והעוצמה של מדינת ישראל היא מרכיב ראשון ביכולת שלנו, קודם כל להדוף אויבים, אבל גם לקשור ידידים. וזה לא תמיד מובן מאליו. זה מתבהר אחרי זמן מסוים, אחרי שהאבק מתפזר ואחרי שכל הפרשנים גמרו לומר את דבריהם המלומדים".
עוד הוסיף נתניהו: "ישראל היום היא מדינה שהיא חזקה מאי פעם. היא מעצמה אזורית בוודאי. והדבר הזה קשור בכמה וכמה דברים שנעשו כאן במהלך השנים וביתר שאת בשנתיים האחרונות. דווקא במבחנים הקשים ביותר, כיוון שהם היו המבחנים הקשים ביותר – התוצאה היא שהעצמנו את כוחנו הביטחוני. כל אחד מבין את זה.
"קודם כל לגבי כוחנו הביטחוני, אנחנו היינו בשבעה באוקטובר בעצם בפיגוע שאי אפשר לתאר אותו כך. זה לא פיגוע טרור, זה פיגוע ביטחוני, מדיני, כלכלי, מכל הבחינות האפשריות. ויש שכבר התחילו להספיד את מדינת ישראל. אנחנו לכאורה נפגענו מחזית אחת, תוך יום משתי חזיתות אבל אני חשבתי וגם חברי הסכימו איתי במהלך הזמן שבעצם אנחנו נפגענו על ידי הציר האיראני על כל שלוחם".
3+בהקשר הזה אמר ראש הממשלה: "אנחנו נדרשנו לקבל שורה של החלטות. בוא נדבר על השנתיים האחרונות: ההחלטה הראשונה שהיינו צריכים לקבל שאנחנו במלחמה. זה קיבלנו מיד. ההחלטה השנייה לגייס את כל המילואים היה ויכוח אולי 80,000. אני חשבתי שצריך לגייס את כל המילואים זה בערך 400,000. יש לנו צבא של חצי מיליון איש. לא יודע אם אתם יודעים את זה.
"זה צבא גדול מאוד מאוד ביחס לאוכלוסייה אבל זה צבא לוחם. יש מה שנקרא כוחות מילואים בצבאות אחרים. אין דבר כזה כמו שיש לנו. מה שאנשי המילואים, מה שמשפחות המילואים עשו במלחמה הזאת, זה פשוט דבר שמעורר השתהות בכל העולם, בין אלה שמסתכלים ורואים את העוצמה. ההחלטה הבאה שהיינו צריכים לקבל זה ביום הרביעי של המלחמה, החלטה הייתה האם לתקוף את לבנון או לרכז את המאמץ בעזה".
בהמשך התייחס ראש הממשלה להחלטה לחסל את נסראללה גם ללא אישור ארה"ב: "האוטוסטרדה הזאת היא נשברה מאיראן ללבנון. ועכשיו קרה את הדבר הבא. הרי הייתה כאן תוכנית להשמדת ישראל, היא עדיין קיימת כאתגר אצלם אבל הייתה תוכנית מעשית. התוכנית הייתה לתקוף אותנו בוזמנית במובן הזה אפשר להגיד שסינוואר פלט כדור. הוא הוא לא חיכה, לא תיאם את הפעולה שהייתה צריכה להביא לפלישה בו זמנית גם מעזה, מהדרום וגם מהצפון על ידי כוח רדואן".
3+על מבצע עם כלביא אמר נתניהו: "ידענו שאם לא נעצור את זה תוך חצי שנה לכל היותר שנה יהיה להם יהיה להם פצצות גרעין. ולכן נסנו את הקבינט וקיבלנו החלטה. והחלטה שעברתי אנחנו הולכים על זה בכל מקרה בכל מקרה בכל מצב. עם פורדו בלי פורדו הולכים על זה ולשמחתנו נשיא ארצות הברית שהיינו בקשר איתו כל הזמן הוא החליט להצטרף למערכה".
ראש הממשלה הוסיף לדבר על האיומים האחרים: "אנחנו גם פעלנו כשהיה צריך גם בעיראק מול המיליציות שרצו לפעול שם. הצבא הסורי – פשוט השמדנו אותו. תפסנו את שיא החרמון את רכס החרמון וכמובן גם את קו הגבול הקרוב כדי למנוע שום איום עלינו מהכיוון הזה. אנחנו מקווים מאוד שנוכל להגיע להסכם של פירוז בדרום סוריה, דרום מערב סוריה וגם לדאוג לאחינו הדרוזים".
3+נתניהו הדגיש כי ישראל הצליחה לשנות משמעותית את המצב הביטחוני על ידי פעולה נחושה כנגד שלושה מוקדי התקפה מרכזיים, שבעקבותיהם נרשמה ירידה של כ-60% במספר ההתקפות בפועל. בנאום, רה"מ ציין את עוצמתה יוצאת הדופן של ישראל, הנלחמת ב"שבע חזיתות" מול איומים אזוריים רחבים, כאשר הכוח העיקרי שלה נובע מרוח העם, עמידותו ואומץ לבם של לוחמנו.
לדבריו, עוצמה זו, שאינה רק טכנולוגית, מבהירה כי ישראל היא מדינה חזקה המסתמכת על כוחותיה שלה ("You are the one fighting all we have"), ואין לה צורך לבקש מעורבות של "boots on the ground" מצד בעלות בריתה. לאור האתגרים, המטרה היא להמשיך בחיזוק הכוח הצבאי, תוך דגש על התעצמות עצמאית בתעשיות הנשק (הגנתי והתקפי), כדי להיות עצמאים ככל הניתן, אף על פי שאין תחליף לברית האיתנה עם ארצות הברית.
ראש הממשלה ציין כי העוצמה הישראלית באה לידי ביטוי גם בצד הכלכלי והמדיני. הכלכלה הישראלית מציגה נתונים מרשימים: השקל נמצא בשיא מול הדולר, הבורסה פורחת, ורמת האבטלה נמוכה מאוד.. נתונים אלו, יחד עם שיעור צמיחה טוב בהשוואה עולמית, מספקים בסיס איתן לעוצמה המדינית.
בזירה המדינית, ישראל חווה שינוי כותבי, כאשר מנהיגים וקנצלרים מאירופה ומנהיגים עולמיים, דוגמת הנשיא טראמפ, מחפשים את קרבתה של ישראל. הוכחה לכך היא זרם הבקשות של מדינות לשיתוף פעולה עם ישראל, דבר המאפשר חיזוק שותפויות ויכולות בזירות הבינלאומיות.
3+בהתאם לתפקידם של השגרירים, ראש הממשלה התייחס לאתגרים בתחום ההסברה, וציין כי ישנה תופעה של גלי אנטישמיות ושימוש גובר של האויבים בבוטים ברשתות החברתיות כדי להציף שקרים. בתגובה לכך, הוחלט להשקיע משאבים משמעותיים במערכה על החוץ במשרד החוץ. לדבריו, המאבק ההסברתי הוא קריטי, כיוון שישראל נלחמת את "המלחמה של העולם התרבותי" נגד "ברברים" והיא נדרשת להילחם על האמת, גם באמצעים קלאסיים וגם ברשתות.
בהקשר לפתרון הסכסוך, הובהר כי שחרור החטופים הושג בזכות שילוב של לחץ צבאי ומדיני, והמחויבות היא להשלים את החזרת כולם, כולל החלל החטוף האחרון רן גואילי. כמו כן, קיים רצון להמשיך לצעד השני של פירוז עזה והגעה להסכמי נורמליזציה חדשים, תוך ניצול השינוי הטקטוני במשוואת הכוחות במזרח התיכון, בדומה להסכמי אברהם שבהם לא המתינו להסכמת גורמים עוינים.
