האם יכול להיות שהשופט יצחק עמית מעכב בכוונה מטעמים פוליטיים את פסק הדין בעניין נציב שירות המדינה? כך בדיוק טוענים גורמים בממשלה ובמערכת המשפט שמבקרים את עמית בחריפות רבה ומסבירים: עמית מורח את הזמן במטרה להגיע לתקופת בחירות ומתוך תקווה שהימין לא ימנה את הנציב ל-6 השנים הבאות.
נזכיר, אין נציב קבוע כבר שנה וחצי, ובינתיים הנציב הקודם דניאל הרשקוביץ משמש כממלא מקום. אותה מערכת שרק בשבוע שעבר הזדעקה על היעדרם של שרים קבועים, כעת לא מזדעקת על מינוי בכיר בשירות המדינה.

וזאת למה? כי בדיון הקודם היה רוב של השופטים עמית וברק-ארז נגד השופט סולברג, וכעת הצטרפה למשחק השופטת יעל וילנר. עמית, כך נראה, חושש שוילנר שמהווה את לשון המאזניים תצטרף למינץ שנוסף להרכב ותהפוך את הרוב נגדו.
ואם זה נשמע לכם מוכר? אתם לא טועים. כך בדיוק נהג עמית באותו עניין של נציב שירות המדינה כשניסה "להנדס" את ההרכב. הוא דחה דיונים שוב ושוב, עד שבאורח פלא כנראה "הסתדר" לו, יום בדיוק אחרי פרישת יריבו השופט יוסף אלרון לגמלאות.

הביקורת על עמית – מתוך בית המשפט העליון
הביקורת במסדרונות בית המשפט על עמית הולכת וגוברת. עמית עושה בעליון כבתוך שלו ומתעלם לעיתים קרובות את ממה שחושבים חבריו. המשנה שלו, השופט סולברג, כך פורסם, כבר פצח בשיח זועם עם עמית על כך שהוא משבץ לעתירות חשובות את הרכב הסניוריטי שמקנה לו רוב אוטומטי.
רק בסוף השבוע, הוציא עמית החלטה על עיכוב ביצוע לפסק דין של וילנר, שטיין וכנפי-שטייניץ שקבעו מפורשות – שר המשפטים יריב לוין רשאי למנות גורם מחוץ לפרקליטות לחקירת ההדלפה משדה תימן. כל זה לא הפריע לעמית להקפיא חד צדדית את מינויו של השופט בדימוס יוסף בן חמו, שאותו מינה לוין. האם הביקורת הזו תלך ותחריף?
