בישיבת הממשלה מתנהל היום (ראשון) דיון על ועדת חקירה לאירועי שבעה באוקטובר, זאת לאחר שבישיבת הממשלה שנערכה בשבוע שעבר הוחלט כי בשלב זה לא תוקם ועדת חקירה. בהתאם – הממשלה העבירה תגובה לבג"ץ ובה הבהירה: "הממשלה היא האחראית על ביטחון המדינה, והיא זו שעל פי החוק מוסמכת להחליט על הקמת ועדה". למרות זאת – השרים דנו ארוכות באפשרויות העומדות בפניהם כמו גם בשאלות והקשיים האפשריים.
שר החוץ סער: "חשוב להגדיר את המנדט ולהגדיר מודל שזוכה לאמון רוב הציבור. יש שאלה קריטית שלא נעשה בה דיון: ממתי חוקרים? איזה תקופה? מאוסלו? מההתנתקות? מה הדגשים? האם צריך לחקור את ה-7 באוקטובר גם קדימה?

בעניין הפוליטי – רוב הציבור רוצה שראש הממשלה נתניהו ימשיך להוביל את המדינה מתוך ראיה שבנושא המדיני והביטחוני יש לו יתרון גדול על האחרים. אי הסכמת האופוזיציה יכול להביא לכך שהנושא יוכרע בכנסת או בממשלה הבאה, ולכן עדיף לנו לקבל את ההחלטה".
השר קיש: "צריך ועדה לאומית בהסכמה רחבה. השאלה מה עושים עם האופוזיציה? הם כבר בקמפיין אחרי שהפסיקו עם החטופים. יכול להיות שנצטרך הסכמה של 70-80 ח"כים, אף פעם לא יהיה את כולם".

השר סמוטריץ': "ואם הם לא יסכימו לכל דבר?"
השרה סטרוק: "קמפיין יהיה. מי שהצליח לטמטם את דעת הקהל עם החטופים יצליח גם בזה".
השר בן גביר: "שמעתי שנה שלמה את רונן בר וחליווה אומרים שחמאס מורתע, אבל ליועמ"שית ולמערכת המשפט יש גם חלק גדול במה שקרה. גורמים משפטיים סיכלו ניסיונות לפגוע בחמאס, וכך קרה גם בבתי הכלא. המתווה חייב להיות לאומי ללא אנשי מערכת המשפט, אלו שיושבים על הכס הם חלק מהנחקרים".
השר קרעי: "כשמדברים על ועדת חקירה זה כאילו בג"ץ נמצא כאן בחדר. אין לו סמכות להקים ועדה והוא לא העניין. הגיע העת להיערך להקמת ועדת חקירה לאומית כפי שקרה בארה"ב אחרי ה-9.11 עם הסכמה רחבה ככל האפשר".
