כשאיגרתו הדרמטית של טראמפ על חנינת נתניהו מרחפת מעליו, הרצוג, כמו מרבית העם, כבר מאס בסאגה הקפקאית של תיקי נתניהו. הוא נראה מוכן ללכת כברת דרך ארוכה כדי לממש את החנינה, גם אם הדבר מצריך נקיטת מהלכים הדורשים אומץ לב ציבורי.
גורמים בסביבתו של הרצוג אומרים לנו כי ההחלטה בנושא החנינה לראש הממשלה תהיה עניינית בלבד, ולא תושפע מלחצים פוליטיים משום צד. במקביל, הפרסומים על כך שהנשיא הולך לדרוש מראש הממשלה להודות באשמה, ולהתחייב שהוא לא יתמודד בבחירות הקרובות, הם בעיקר משאת נפש חסרת בסיס בניסיון להטעות את הציבור.
אני מעריך שיש כאן ניסיון לשחזר תקדים שנקבע לפני כ-40 שנה בפרשת קו 300, בתקופת כהונתו של הנשיא המנוח חיים הרצוג, אביו של הנשיא הרצוג. בפרשה ההיא הואשמו אנשי שב"כ בהריגת מחבלים שכבר היו כפותים. מאחר שלא היה אז בחוק תקדים שמאפשר להעניק חנינה לפני משפט, הם נדרשו להחליט אם לבקש חנינה חריגה מהסוג הזה.
בסופו של דבר הם כן הגישו בקשה לחנינה לפני משפט, מבלי להודות באשמה, ובג"ץ אישר את ההסדר. כך למעשה נוצר תקדים חדש. ייתכן מאוד שגם הנשיא ילך בדרכו של אביו, ייצור תקדים חדש – וישים סוף לסאגת משפט נתניהו.
