חבר הכנסת לשעבר איתן כבל מעיד היום (ראשון) בבית המשפט על התנהלותו סביב "חוק ישראל היום" ועל פגישותיו עם גורמים משני צדי המאבק התקשורתי. לפי עדותו, הוא פעל לקידום החוק ונפגש מספר פעמים עם נוני מוזס, כאשר לדבריו מדובר בדרך מקובלת שבה חבר כנסת פוגש בעלי כלי תקשורת ועיתונאים במסגרת עבודתו. במקביל סיפר כי נציגים של "ישראל היום" הציעו לו סיקור אוהד בניסיון לשכנעו לרדת מהחוק – הצעה שלדבריו לא נתפסה כשוחד אלא כחלק מניסיון שכנוע מקובל.
חבר הכנסת לשעבר איתן כבל מסר עדות הנוגעת לאחת הסוגיות המרכזיות בתיק 2000 – קידום "חוק ישראל היום" והמגעים שנוהלו סביבו עם גורמים בעולם התקשורת. כבל העיד כי הוא עצמו פעל בעניין החוק וכי במסגרת פעילותו נפגש מספר פעמים עם ארנון (נוני) מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות". לדבריו, עצם קיומן של פגישות בין חבר כנסת שמקדם חקיקה הנוגעת לשוק התקשורת לבין בעלים ועיתונאים בכלי תקשורת הוא חלק מדרך עבודה פרלמנטרית מקובלת.
מנדלבליט ביקש לא להגיע לעדות במועד שזומן – זו תשובת ביהמ"ש
אלא שבמהלך עדותו סיפר כבל גם על מגעים שקיים עם הצד השני של המאבק. לדבריו, הוא נפגש עם נציגים של "ישראל היום", שניסו לגרום לו לסגת מהצעת החוק ואף הציעו לו סיקור אוהד אם יעשה זאת. לפי עדותו של כבל, הוא לא ראה בהצעה שקיבל משום שוחד. מבחינתו, היה מדובר בניסיון של גוף שעלול להיפגע מהחקיקה לשכנע חבר כנסת שלא לקדם אותה – פרקטיקה שאותה הציג כחלק מההתנהלות המקובלת במגעים בין פוליטיקאים לגורמי תקשורת.
שמו של כבל מלווה את תיק 2000 כבר מראשית החקירה. בינואר 2018 הוא נחקר באזהרה בלהב 433 על רקע קידום "חוק ישראל היום" וקשריו עם מוזס. לאחר חקירתו מסר כבל כי פעל כחוק. חומרי החקירה שנחשפו בהמשך הצביעו על כך שכבל נפגש עם מוזס ועם רון ירון, שהיה אז עורך "ידיעות אחרונות". בחקירתו סיפר כבל גם על טענות שהיו לו כלפי אופן הסיקור שלו בעיתון, וטען כי עבד על הצעת החוק במסגרת הכנסת ובסיוע הייעוץ המשפטי.
הבחירות ברקע: המשמעות של זימון מנדלבליט לעדות במשפט נתניהו
בסופו של דבר נסגר התיק נגד כבל. לפי דיווחים, משרד המשפטים לא פרסם נימוק רשמי לסגירה, אולם גורם במשרד אמר כי לא נמצא קשר בין פעולותיו של כבל לבין הסיקור שקיבל ב"ידיעות אחרונות".
מבחינת ההגנה, עדותו של כבל עשויה לשמש חיזוק לטענה מרכזית שהיא מעלה לאורך משפט נתניהו בדבר אכיפה בררנית: התנהלות של פוליטיקאים מול בעלי כלי תקשורת, לרבות פגישות בנושאי חקיקה וניסיונות לקבל או להציע סיקור אוהד, אינה ייחודית לנתניהו. ההגנה יכולה לטעון כי הדברים ממחישים את טענתה שהתנהלות שהייתה מוכרת ומקובלת בזירה הפוליטית-תקשורתית קיבלה משמעות פלילית חריגה דווקא בעניינו של נתניהו.
למה עדות ראש יאח"ה לשעבר היא מכה לכתב האישום נגד נתניהו?
כזכור, תיק 2000 עוסק בשיחות שקיימו נתניהו ומוזס בשנים 2008–2014, ובמיוחד בשיחות שהוקלטו ב־2014. לפי כתב האישום, השניים דנו באפשרות לשיפור אופן הסיקור של נתניהו ומשפחתו בקבוצת "ידיעות אחרונות", כשמנגד עלתה אפשרות שנתניהו יפעל לקידום צעדים שיגבילו את כוחו של "ישראל היום". מוזס נאשם בהצעת שוחד, ואילו נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים. השניים כופרים באישומים.
בחקירתו הנגדית טענה התביעה כי השיחות בין השניים היו משא ומתן ממשי שעסק בסיקור ובצעדים הנוגעים ל"ישראל היום". נתניהו, מנגד, טען כי לא התכוון לממש עסקה עם מוזס וכי השיחות נועדו בין היתר למשוך זמן ולמנוע מהלכים פוליטיים נגדו. גם סוגיית "חוק ישראל היום" עמדה במוקד עדותו של נתניהו, שבה טען כי ניסה לרכך את החוק משום שלא הייתה לו ברירה פוליטית, וכי פעל בסופו של דבר לבלום אותו.
לאחר סיום עדותו של נתניהו עבר המשפט לשמיעת עדים נוספים. ביולי העיד בתיק גם השר זאב אלקין, שסיפר על קשרים שקיים עם "ידיעות אחרונות" בשנים שבהן קודמו הצעות החוק שנגעו לעיתון, לרבות פגישות שבהן השתתף מוזס.
