עיקרי מסקנות ועדת תורג'מן פורסמו לציבור. למרות "ריכוך" כבד מצד הרמטכ"לים (הרצי ואייל זמיר), וכן מצד אלופים הקשורים לתחקירי ה-7 באוקטובר, היא טומנת בחובה מספר "פצצות" שהציבור (ואולי גם חברי הועדה עצמם לא היו מודעים למשמעותם המלאה) חייב להבין. הפצצה הגדולה ביותר היא במסקנתם: 5 תחקירים העוסקים במטה הכללי אדומים = גרועים. ומהי המשמעות לכך? כפי שציינתי לאורך השנה האחרונה, תחקירי המטכ"ל והפיקוד העליון נוהלו באופן שיטתי בכדי ל"טייח" ולטשטש את חלקם באסון. זה לא מקרה! זו פגיעה ביודעין בביטחון המדינה!
הרקע להקמת הועדה
לפני שננתח את עיקרי המסקנות, כדאי שנתחיל מההתחלה. להלן העובדות, הרמטכ"ל הקודם רא"ל הרצי הלוי הוביל תהליך תחקירים לאסון ה-7 באוקטובר. עשרות תחקירים, מאות קצינים מתחקרים, עשרות אלפי שעות תחקור, בתהליך שלקח כשנה. הגיע רמטכ"ל חדש, רא"ל אייל זמיר, ובמקום לאמץ כמצופה את תחקירי צה"ל שנחתמו בראשות הרמטכ"ל שזה עתה החליף, הוא מחליט להקים ועדה בראשות האלוף במיל. סמי תורג'מן, שתכליתה: לבדוק את איכות התחקירים, ולגבש המלצות ולקחים.
ומדוע הוא עשה זאת? מדובר על החלטה דרמטית! האם התחקירים שבוצעו מוטלים בספק? מדוע? יש לחדד, אין מדובר בוועדה שתכליתה לבחון נושאים נוספים הנדרשים לתיחקור, ואף לא לקחת את הלקחים ולעבד אותם לכדי תוכנית עבודה! אלא על ועדה שתבחן את איכות התחקירים שכבר בוצעו במהלך סדור ומושקע של שנה שלמה! ואם כן, נשאלת השאלה, מדוע? האם זה כיון שאני כראש צוות תחקירי המלחמה אשר הייתי מהבקיאים ביותר בצה"ל בתחקירים וטענתי שתחקירי צה"ל מטייחים ואינם מספרים את האמת?
האם בשל טענתי שהתחקירים לא ייתנו לעם ישראל תשובות היכן היה צה"ל? או שמא כיון שאין קהילה אחת שקיבלה את תחקיר צה"ל שהוצג לה, ולא ביקרה אותו באופן חריף על אי דיוקם רבים, חוסרים, אך בעיקר על השאלה המרכזית – היכן היה צה"ל ביום האסון הקשה הזה? אולי בגלל שכל כך הרבה קצינים סיפרו מתחת לשולחן בשקט ובפחד שאכן, התחקירים טישטשו/טייחו/ולא סיפרו את כל האמת…אם כן, התשובה היא: גם, וגם, וגם. וכל התשובות נכונות. זו הסיבה שהרמטכ"ל אייל זמיר לקח החלטה כה דרמטית למנות ועדה שתיבחן את "איכות התחקירים". ובמילים פחות מכובסות, ובשפת העם הפשוטה: בוא נבדוק באמת אם חירטטו אותנו, אם טייחו אותנו, והאם באמת ניתן לקחת את התחקירים שבוצעו לתהליך של למידה מקצועית בצה"ל והפקת לקחים לדורות.

אז מה קובעת ועדת תורג'מן?
להזכיר שוב, כל התחקירים הוצגו בפני הרמטכ"ל הרצי הלוי, חלקם, בעיקר אלו שעסקו ברמת הפיקוד והמטכ"ל הוצגו לרמטכ"ל הרצי אף מספר פעמים. וראו איזה פלא, מה קובעת ועדת תורג'מן? היא קובעת כי 5 התחקירים שעסקו בבחינת חלקו של המטה הכללי באסון – הם אדומים, כלומר, לא עומדים בסטנדרט הראוי לתחקיר, וממילא, הממצאים שלהם, והלקחים מהם אינם ניתנים ללמידה ויישום. הוועדה קובעת, כי נדרש למנות צוותי תחקיר חדשים ולתחקרם מחדש. עוד רגע נחזור למשמעות האמיתית של מסקנה קשה זו. אך פטור בלא התחקיר שהובלתי- לא ניתן.
כראש צוות תחקירי המלחמה באוגדת עזה, וכמי שהוביל את כלל תחקירי מוקדי הלחימה, והיה שותף גם לתחקירי המודיעין וכלל הנושאים עד לרמה המטכ"לית, הובלתי תחקיר רחב ומקיף, בו עסקתי בשאלות הליבה של 6 השעות הראשונות למתקפה. בשלב זה, לא אכנס לממצאי התחקיר. בנוסף, כתבתי מספר פרקי תחקיר, ובהם על נושאים שלא תוחקרו בכוונת מכוון. בנוסף, כתבתי פרק שלם על התחקירים שכבר בוצעו – ועל הערותיי לממצאיהם החסרים, מסקנותיהם, ועוד. בין השאר, ציינתי כי תחקירי המטכ"ל, פיקוד הדרום ותחקיר הנובה דינם להיפסל, ועל הרמטכ"ל למנות צוותי תחקיר חדשים ולבצע תחקיר מעמיק, יסודי וחדש.

תחקירים אלו בוצעו באופן מכוון בצורה חסרה, לא מקצועית (אף לא במתודולוגית התחקיר הצה"לי), אבל הוספתי, שהכל בכוונת מכוון – מבלי לשאול את השאלות המרכזיות הנדרשות כלפי תפקוד ותהליך קבלת ההחלטות של הרמטכ"ל והמפקדים הבכירים הרלוונטיים (ר' אגף המבצעים, מפקד פיקוד הדרום, וכדומה). כפי שידוע, לאור טענותיי על טיוח התחקירים נפתחה נגדי חקירה שתכליתה הייתה להשתיק אותי ואחרים. חקירה זו נסגרה לאור חפותי המלאה. ובחזרה למסקנות ועדת תורג'מן. ועדה זו שהורכבה מבעלי תפקידים בכירים, בחנה את כלל תחקירי צה"ל.
לאור התעקשותי ופניותיי החוזרות, הגעתי לוועדה ביומה האחרון. הצגתי את עיקרי התחקיר שלי (מפאת הזמן הקצר שניתן לי), וכן את התייחסותי לכלל התחקירים. בשורה התחתונה, כמעט כל המלצותיי בנושא מקצועיות ואמון התחקירים שבוצעו התקבלו (על תחקיר הנובה לא אפרט כאן, הוא ייפסל ויתוחקר מחדש….אין ברירה). אכן, ועדת תורג'מן לא ציינה אותי (טוב, איך יציינו את מי שהמערכת עושה הכל בכדי שלא לשמוע אותו….), אך המסקנות שלה מהדהדות! ומכאן, למשמעות העיקרית שלהם.

מה המשמעות של מסקנת פסילת תחקירי המטכ"ל?
המשמעות האמיתית של מסקנות ועדות תורג'מן היא, שתחקירי המטכ"ל פסולים, ואינם עומדים בשום סטנדרט מקצועי. לפיכך, לא ניתן ללמוד מהם, להפיק לקחים ולחזק את ביטחון המדינה. ומכאן, למה האמירה הזו לא נאמרה במפורש על-ידם? זאת לאחר פעולות ריכוך כבדות מאוד שהופעלו ע"י הרמטכ"ל אייל זמיר וסיבותיו עימו. אך עם ישראל, המשפחות השכולות, וחיילי צה"ל ומפקדיו אינם טיפשים. הם מבינים היטב את התמונה, גם אם נכתבה בשפה רכה ופתלתלה: תחקירי המטכ"ל בוצעו באופן מכוון, בכדי לטשטש או להעלים את האחריות של הרמטכ"ל והמטכ"ל.

לא נשאלו השאלות הנדרשות, ולא נבדקו כלל החומרים הדרושים. משמעות העניין היא אחת: מדובר על פגיעה חמורה ביותר בביטחון המדינה. ההסבר פשוט: אין מדובר על לקח של חייל בסמטה, ועל הצבת חיפוי של חולייה בגבעה. ככל שעולים בתחקירים, הלקחים הם ברמה הגבוה ביותר הנדרשת ללמידה והפקת לקחים. ממילא, אם לא ביצעת תחקיר כנדרש (בוודאי שכלל תחקירי המטכ"ל נפסלו! זה לא מקרה!), מדובר על אי היכולת לתקן ליקויים קשים במוכנות צה"ל למלחמה, בפגיעה בהגנה על כוחותינו, ובפגיעה קשה בביטחון המדינה. את הנושא הזה חייב לתחקר באופן המקביל באזרחות לשיבוש הליכי חקירה, טיוח ושיבוש הליכי תחקיר מבצעי צבאי לש האסון הגדול ביותר במדינת ישראל.

תא"ל במיל' אורן סולומון: "ניסו לסכל אותי כי אמרתי את האמת"
על-כך, ולא רק על הכישלון והסיבות שהגענו אליו, הקורבנות ובהם הפצועים והחטופים, המשפחות השכולות, עם ישראל כולו, מפקדי צה"ל, לא יסלחו עד לביצוע תחקיר אמיתי שיוציא את האמת. אני קורא לשר הביטחון ולרמטכ"ל להציג בפניו את התחקיר המשמעותי בנושאי הליבה, לשם למידה והטמעה בצה"ל. ריפוי צה"ל מתחיל מכאן, החזרת אמון כל הנ"ל בצה"ל דרך האמת, הבנת הכשלים, ותיקונם, הכל בכדי למנוע אסון נוסף למדינת ישראל, ולחזק את ביטחונה.
