חבר הכנסת מנסור עבאס פוצץ ראיון. בום. "הפיצוץ המפתיע" ארע ביום שני, במהלך תכנית רדיו ברשת "כאן ב׳", כשעבאס קטע ראיון עמו, משום שסירב להשיב לשאלה אם הוא תומך בפירוק חמאס. אכן שאלה "קשה", "מורכבת" ו"מאתגרת" לחבר כנסת בישראל, ביחוד לאחר שנתיים של מלחמה שהחלה בטבח שמחת תורה.
פרשנים שיצאו להגנתו של עבאס, בין אם מחיבתם כלפיו או אהדתם לגישתו החייכנית, טענו שניתן בהחלט להבין את התחמקותו. הרי בסך הכל ניסה הוא להימנע מלהיכלל בסטטיסטיקה הקטלנית של החברה הערבית – אסלאמית הסובלנית, הידועה ביחסה הפלורליסטי כלפי הזולת, החושב או מתנהג בשונה מהקוד החברתי המצופה.

ראוי להזכיר כי עבאס התקשה להתמודד בראיון טלוויזיוני ב"פגוש את העיתונות" באוקטובר 2022 עם הטענה שמפלגתו והתנועה האסלאמית הביעו צער על מותו של צורר ישראל השיח' ד"ר יוסוף אל-קרדאווי. כן התקשה עבאס להסביר את ההשוואות שעשה בדבריו בין הציונות ומנהיגים ישראלים לנאציזם ולהיטלר בהתאמה.
מנסור עבאס התראיין בדצמבר 2023 ל-CNN, שם קרא לארגוני הטרור להניח את נשקם ולהתמקד במאבק פוליטי להקמת מדינה פלשתינית לצידה של ישראל. לאחר הריאיון, בשל ביקורת רבה מצד הציבור הערבי, הבהירה מפלגת רע"מ, בראשה הוא עצמו עומד, כי הקריאה להניח את הנשק היא רק לאחר הקמת מדינה פלשתינית.
לכל המנרמלים והמסמפטים של ח"כ מנסור עבאס, הרואים בו שותף אפשרי ושחקן פוליטי "כשר", ראוי להבהיר: עבאס הוכיח את דבקותו בעמדותיו, בקו של מפלגתו וברוח האחים המוסלמים. לכן, את הטענות שהופנו כנגדו בשל התחמקותו ממענה ישיר, חד וברור לשאלת גינוי החמאס, ראוי להפנות למנהיגיה של מדינת היהודים. אחת המדינות היחידות, בחלק זה של המזרח התיכון, המעניקות במה, מעמד ויוקרה לתומכי האחים המוסלמים, בציבוריות הישראלית ככלל, ובכנסת ישראל בפרט.

את הטענות יש להפנות לאותם אלו שמצקצקים בלשונם, מוטרדים ודואגים בצביעותם או בבורותם, לעתידה של העיר ניו יורק, לאחר בחירתו של ראש העיר המוסלמי הראשון שלה – זוהראן ממדני. זאת בעוד שבמדינת ישראל, פועלים האחים המוסלמים כמעט באין מפריע, עם דוקטורינה ברורה להשתלטות שיטתית על מוסדות החברה והמדינה בדרכי נועם, כשהתכלית ברורה (לפחות להם) – השמדת מדינת ישראל.
מנסור עבאס ומפלגתו מזוהים עם האחים המוסלמים, תנועת המונים אסלאמית, שבבסיס תפישת עולמה עומדת האמונה, כי "האסלאם הוא הפתרון". במוקד האידיאולוגיה של האחים המוסלמים, עומדת החתירה לתחייה אסלאמית ולכינון שלטון הלכה אסלאמי (ח'ליפות) גלובלי, על חורבות הליברליזם המערבי. אותו ינצלו לצרכיהם בדרכים שונות, כולל בדרכי נועם והשתלטות איטית אך יסודית על מרכיבי חברה ושלטון כאחד.

בל נטעה מהקול הרך, ממתק השפתיים והחיוך הלבבי של מנהיגים ערבים כעבאס ודומיו. התנועה רואה את אדמת ארץ ישראל כהקדש (וקף) אסלאמי, שוללת את זכותה של ישראל להתקיים ומתנגדת להסכמי השלום ולכל פשרה עמה. היא דבקה בקו אנטישמי עקבי ועוסקת בהפצת רעיונות אנטישמיים, כפי שנירמז בדבריו של עבאס שהוזכרו קודם לכן.
ראוי לזכור ולהזכיר כי באופן דומה קנתה תנועת החמאס (תנועת בת של האחים המוסלמים ובשל כך "קרובת משפחה" של המפלגה הישראלית) את מעמדה בקרב הערבים לאורך שנות קיומה, מאז נוסדה על ידי המחבל אחמד יאסין וחבורתו.
החמאס ניצלה במשך שנים את תמימותה של מדינת ישראל הדמוקרטית ורודפת אשליות השלום, כדי להתבסס היטב, לגדול ולבסוף לשלוט ולתקוף את ישראל בעוצמה. בדומה לחמאס, כך גם השלוחות האחרות של האחים המוסלמים פועלות, לעיתים תחת שמות אחרים בניסיון להסוות את דרכן וכוונתן האמיתית והטהורה.

התנועה האסלאמית, מפלגת רע"מ ואחרות, מנצלות את הדמוקרטיה והחוק בישראל לשם התקדמות והתבססות הדרגתית ובלתי אלימה בחברה ובפוליטיקה המקומית. זאת הודות לתמימותם של אזרחי ישראל ומנהיגיה, המסרבים להכיר במציאות ולקלוט את ההוויה על משמעויותיה והשלכותיה העתידיות. אזרחים, אנשי תקשורת ומנהיגים מנסים להתעמת בעדינות רבה עם נציגי ההנהגה הערבית, בתקווה שישמעו מהם את מה שרוצים הם לשמוע, ולאו דווקא את האמת.
האם נתעורר בזמן? האם איננו לומדים דבר מההיסטוריה או ממדינות שכנות כערב הסעודית, מצרים וירדן, בהן התנועה האסלאמית הוצאה אל מחוץ לחוק ובחלקן הוגדרה אף כארגון טרור?!
