צה"ל פרסם הערב (שני) את הדוח הקשה שהוגש לרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר שקובע: צה"ל לא רק כשל בשבעה באוקטובר – אלא גם ביכולת לתחקר את עצמו. חמישה תחקירים נפסלו כליל, עשרה דורשים השלמות ותחומי ליבה קריטיים כלל לא נבדקו. המסקנה המרכזית: "תרבות ארגונית כושלת" מונעת הפקת לקחים אמיתית.
התחקיר על התחקירים חושף כישלון עמוק יותר
דוח הוועדה בראשות האלוף במיל' סמי תורג'מן, שהוגש לרמטכ"ל, אינו עוד מסמך המתאר את מחדלי שבעה באוקטובר. הוועדה לא בחנה את האירועים עצמם, אלא את תהליך התחקור שהוביל הרמטכ"ל הרצי הלוי בעיצומה של המלחמה. הממצאים חושפים תמונה מדאיגה של מנגנון פגום מיסודו, כזה שאינו מסוגל לבצע ביקורת עצמית אפקטיבית.
למסקנה זו יש משמעות אסטרטגית מרחיקת לכת: אם הצבא אינו מסוגל לתחקר את עצמו כראוי, יכולתו להשתפר, לתקן ליקויים ולהימנע מאסונות עתידיים מוטלת בספק חמור. הדו"ח מציב מראה מול צמרת צה"ל, והבבואה הנשקפת ממנה חושפת כשל עמוק יותר מהמחדל המבצעי עצמו – לכשל ביכולת הבסיסית להפיק לקחים.
6+כדי להעריך את איכות 24 התחקירים המרכזיים שנבחנו, השתמשה ועדת תורג'מן בסקאלת צבעים פשוטה וחד-משמעית. התוצאות, כפי שהוצגו, אינן מותירות מקום לספק ומציירות תמונה עגומה של יכולת התחקור בצבא.
מתוך 24 תחקירים שנבדקו, אלו הם הממצאים
אדום (5 תחקירים): קטגוריה זו כוללת תחקירים שנמצאו כלא עומדים בסטנדרט המינימלי הנדרש. ההמלצה החד-משמעית של הוועדה לגביהם היא לבצע אותם מחדש מהיסוד.
כתום (10 תחקירים): תחקירים אלו הוגדרו ככאלה שלא בוצעו בצורה תקינה ומלאה. הוועדה קבעה כי יש לבצע בהם השלמות מהותיות כדי שניתן יהיה להפיק מהם לקחים בעלי ערך.
ירוק (9 תחקירים בלבד): פחות מ-40% מהתחקירים שנבדקו נמצאו תקינים ועמדו בסטנדרטים הנדרשים של תחקיר צה"לי.
6+המסקנה המתבקשת מהנתונים ברורה וכואבת: רובם המכריע של התחקירים (15 מתוך 24) נמצאו פגומים או לקויים ברמה כזו או אחרת. רשימת התחקירים שנפסלו כליל וסומנו באדום ממחישה את עומק הכשל בתהליך הבדיקה: תחקיר חטיבת המבצעים, הליך קבלת ההחלטות בליל הטבח, התכנון האופרטיבי המטכ"לי, הפעלת חיל הים, ותחקיר הרובד המערכתי והאסטרטגי. אך חמור מכך הוא הממצא הבא, החושף את הנושאים שמהם צה"ל בחר להתעלם לחלוטין.
החורים השחורים: ששת תחומי הליבה שצה"ל כלל לא העז לתחקר
אחד הממצאים המטרידים ביותר בדוח תורג'מן הוא העובדה שהצבא נמנע לחלוטין מתחקור של שורה ארוכה של סוגיות ליבה אסטרטגיות. הימנעות זו אינה מקרית; היא מצביעה על כשל מערכתי עמוק ועל רתיעה מובנית מבחינה אמיתית של הדרגים הבכירים ביותר ושל סוגיות היסוד הרגישות ביותר שהובילו לאסון.
6+להלן ששת תחומי הליבה שהוועדה קבעה כי לא תוחקרו כלל
1. המטה הכללי.
2. מחדל ההתעלמות מתוכנית הפשיטה של חמאס "חומת יריחו".
3. שיתוף הפעולה בין צה"ל, שב"כ והמשטרה.
4. מתאם פעולות הממשלה בשטחים.
5. כשירות כוחות היבשה.
6. אתגר המלחמה הרב-זירתית.
6+ההימנעות מבדיקת נושאים אלה, לצד איכותם הירודה של התחקירים שכן בוצעו, מעידה על הבעיה העמוקה שזיהה האלוף תורג'מן – בעיה ששורשיה אינם טכניים אלא תרבותיים.
שורש הריקבון: תרבות ארגונית כושלת וחוסר יכולת לביקורת
האבחנה המרכזית והקשה ביותר בדוח אינה נוגעת לכשל טקטי או מבצעי, אלא למחלה עמוקה בלב הארגון. האלוף תורג'מן קובע כי אחת הסיבות המרכזיות לכישלונות היא "תרבות ארגונית כושלת וחסרת יכולת להציב ביקורת ולהטיל ספק". תרבות כזו אינה רק פגם ארגוני; היא רעל מבצעי. היא מטפחת קצינים המעדיפים הסכמה על פני אמת, שתיקה על פני התרעה, ונאמנות עיוורת על פני אחריות מקצועית.
6+לפי הדוח, שילוב קטלני של "כשלון תפיסתי" ו"כשלון הרתעתי", אשר ניזונו מאותה "תרבות ארגונית לקויה", יצר את הפער שהוביל להתעלמות המוחלטת מתוכנית "חומת יריחו" – המסמך ששרטט אחד לאחד את תוכניות חמאס. הדו"ח קובע כי ההזדמנות לזהות את האיום הוחמצה לא פעם אחת, אלא פעמיים: פעם ראשונה לאחר קבלת הידיעה ב-2018, ופעם שנייה ביולי 2022, אז שוב עלתה התוכנית על השולחן ונדחקה הצידה. ביטוי קונקרטי לאותה תרבות כושלת ניתן למצוא גם בתהליך התחקור עצמו: הוועדה מצאה כי אחד הכשלים הבולטים שהובילו לפסילת התחקירים היה מינוי מתחקרים שפשוט לא היו מתאימים למשימה.
תרבות ארגונית זו לא הייתה נחלתו של גוף אחד, אלא חלחלה והתבטאה בכישלונות רוחביים בכל הדרגים והזרועות הרלוונטיים.
שרשרת המחדלים: פירוט הכשלים במטכ"ל, באמ"ן, בפיקוד דרום ובחיל האוויר
הליקויים התרבותיים והמערכתיים שזיהה הדו"ח באו לידי ביטוי בשורה של כשלים קונקרטיים ומהדהדים בכל שדרת הפיקוד בליל 7 באוקטובר. הדו"ח מפרט כיצד כל אחד מהגופים המרכזיים כשל בתחומו.
המטה הכללי
המטכ"ל כשל בהערכת חסר חמורה של האויב, לצד כשל בהליך למידה מערכתי, כשל בבניית תוכנית אסטרטגית מתאימה, וכשל חמור בתהליך המבצעי וקבלת ההחלטות בליל הטבח.
אגף המודיעין (אמ"ן)
אמ"ן, הגוף האמון על מתן התרעה, נחל "כישלון חרוץ" במשימתו המרכזית.
פיקוד הדרום
הפיקוד האחראי על הגזרה כשל "כישלון חרוץ בהגנה על הדרום". הדו"ח אף מציין כי חלק מהנחיות אלוף הפיקוד לאוגדת עזה לא בוצעו באותו הלילה.
חיל האוויר
הזרוע האווירית כשלה בהערכת המצב בליל הטבח, ובפרט הציגה חוסר מוכנות לתרחישים ברום הנמוך, הקרוב לקרקע, שהיו רלוונטיים למתקפת הפתע של חמאס.
לאור עומק הכישלון, החוצה את כל זרועות הצבא ומגיע עד לצמרת המטה הכללי, עולה השאלה הבלתי נמנעת: מהי הדרך הנכונה להבטיח שהפעם הלקחים יופקו עד תום.
6+המסקנות והדרך קדימה: בין מסקנות אישיות לוועדת חקירה חיצונית
דוח תורג'מן אינו מותיר מקום לספק: מנגנון התחקור הפנימי של צה"ל כשל במשימתו. עובדה זו מעלה דילמה קשה לגבי הדרך הנכונה להפיק לקחים אמיתיים ממחדל בסדר גודל היסטורי שכזה.
האלוף תורג'מן נמנע מהמלצה על מסקנות אישיות קונקרטיות, אך הבהיר לרמטכ"ל באופן חד-משמעי כי "תוצר כזה של תחקירים חייב להוביל למסקנות אישיות". אמירה זו מקבלת חיזוק מדברים הנאמרים בצבא, לפיהם אכן יהיו מסקנות אישיות וכי "יש מפקדים שנכשלו".
6+מי שהציג את סיכום הדוח ואת ההמלצה המרכזית, האלוף (מיל') אייל זמיר, קבע כי יש להקים "ועדת חקירה חיצונית, אבל לא ממלכתית". המלצה זו מכירה בכך שלאחר כישלון כה עמוק של מנגנוני הבדיקה הפנימיים, נדרש גוף חיצוני ובלתי תלוי כדי לבצע חקירה יסודית, להצביע על האחראים ולהבטיח שהצבא אכן מתקן את דרכיו.
בסופו של דבר, דוח תורג'מן הוא הרבה יותר מכתב אישום על אירועי העבר. הוא מהווה נורת אזהרה בוהקת לגבי יכולתו של צה"ל לתקן את עצמו בהווה ובעתיד. הדוח מדגיש כי ללא חקירה חיצונית נוקבת ובלתי תלויה, צה"ל לא רק יתקשה להשתקם מהשבעה באוקטובר, אלא עלול למצוא את עצמו צועד, בעיניים פקוחות, אל עבר האסון הבא.
עם פרסום הדוח אמר הרמטכ"ל: "השקיפות היא תנאי הכרחי לאמון הציבור בצה"ל. היא גם תנאי בסיסי ליכולת שלנו להשתפר. ממצאי הצוות אינם סוף דבר; הם חלק מתהליך מתמשך של בחינה, למידה ויישום שצה"ל יפעל לאורו בשנים הקרובות".
