בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד, נגד חברת התעופה ארקיע, טוענת כי החברה מציגה לנוסעים באתר האינטרנט שלה מחיר בדולרים, אך מחייבת אותם בפועל בשקלים, לפי שערי המרה גבוהים, בשער יומי שאינו מוצג באתר. לפי הנטען, שער ההמרה לא מופיע באישור ההזמנה, לא ניתן לצפות אותו מראש, ורק לאחר שהעסקה מתבצעת בכרטיס האשראי, מתגלה המחיר הסופי בפועל.
לטענת התובעים, הבעיה אינה רק בהמרה עצמה, אלא בכך שהצרכן לא יכול לבדוק אותה. בין אם ינסה להשוות לשער בנק ישראל או לשערי בנקים גדולים, המספר שמופיע בפירוט החיוב לא תואם אף אחד מהם. בבקשה נטען כי ארקיע משתמשת בשערי "מכירה" של בנקים שאינם מפרסמים לציבור היסטוריית שערים, כך שגם אם מישהו רוצה לבדוק, אין לו איך.
2+באחד המקרים שנכללו בכתב התביעה, לקוחה רכשה טיסה שמחירה הופיע באתר כ-1,400 דולר. בפועל היא חויבה ב-4,739 ש"ח לפי שער של 3.385. אילו ההמרה הייתה מתבצעת לפי השער היציג באותו יום, 3.346, הסכום היה עומד על 4,684 ש"ח. ההפרש: 54 ש"ח לעסקה אחת בלבד. כשמדובר במאות עסקאות ביום, הסכום הכולל יכול להצטבר לסכומי עתק.
נטען כי תנאי ההתקשרות עם ארקיע מתנים את החיוב בשער מכירה "שפורסם בעיתון יומי בישראל", אולם בפועל לא קיימים שערים כאלה בעיתונות המודפסת זה שנים. כך נוצר מצב בו שער החיוב אינו פומבי, וייתכן שאינו תואם את התנאי שנקבע. לפי הטענות, הדבר עלול להפר את חוק הגנת הצרכן, המחייב הצגת מידע מדויק ושקוף על מחירים.
2+הפער בין שערים עשוי להיראות שולי, אבל מהות העניין היא שקיפות צרכנית. כשאתר מציג מחיר בדולרים, יש ציפייה שהחיוב יתבצע לפי שער יציג או לכל הפחות שער שמוצג מראש. כאשר שער ההמרה נקבע על ידי החברה בלבד ונחשף רק לאחר החיוב, נמנעת מהצרכן האפשרות לדעת מה ישלם בפועל, להשוות מחירים או לתכנן תקציב.
במסמכים שהוגשו לבית המשפט, מתבקשת קביעה עקרונית שלפיה ארקיע אינה רשאית להציג מחירים בדולרים ולחייב לפי שער שלא ניתן לאמת, במיוחד כאשר מדובר בשער שאינו הנמוך או המקובל בשוק. בנוסף, מתבקש פיצוי ללקוחות שנפגעו מהפערים, והוראה המחייבת את החברה להשתמש בשערים שניתן לבדוק, כמו השער היציג של בנק ישראל או שערי בנקים מרכזיים שמפרסמים היסטוריית שערים מלאה.
2+מארקיע נמסר: "פרטי התביעה התקבלו, נלמד את פרטיה ונגיב בבית המשפט".
