בנק ישראל יכריז על עדכון גובה הריבית בישיבה הקרובה שתתקיים בסוף חודש נובמבר. על פי רוב התחזיות, נגיד הבנק, פרופסור אמיר ירון, צפוי להכריז בה על הורדת גובה הריבית. בעוד שאזרחי ישראל נאנקים בשנים האחרונות תחת הלחץ הכלכלי והחזרי המשכנתא הכבדים שנובעים מהריבית הגבוהה, המחויבות של בנק ישראל להורדת הריבית אינה נובעת מהנטל הכלכלי על האזרחים, אלא מהגדרת התפקיד של בנק ישראל בחוק.
בחוק בנק ישראל מוגדר כי התפקיד הראשון של הבנק הוא להביא את האינפלציה לטווח היעד שהגדירה הממשלה (כיום בין 1% ל-3%) בתוך שנה עד שנתיים על ידי החלטתו העצמאית על גובה הריבית במשק. התפקיד השני של בנק ישראל הוא לשמור על יציבות המחירים לפי יעד האינפלציה השנתי, כלומר בנק ישראל מחויב בחוק להעלות או להוריד את גובה הריבית רק בהתאם לסיכוני האינפלציה.
1+העניין הופך לאקוטי משום שבפעמיים האחרונות בהן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את מדד המחירים לצרכן, האינפלציה עמדה בתוך היעד של בנק ישראל. אך מנגד, הכלכלה הישראלית במצב טוב ופעילות המשק, הצמיחה, האבטלה הנמוכה והאינפלציה היורדת מציבה את הכלכלה במצב טוב. אך כפי שציינו, הבנק מחויב לתמוך במדיניות הכלכלית של הממשלה אז אם האינפלציה בתוך היעד שלה, הבנק מחויב לכאורה להוריד את הריבית.
בנוסף, בישיבה האחרונה ציין הנגיד בנימוקי החלטתו שלא להוריד את הריבית כי הוא חושש מ"רמת אי-הוודאות הגבוהה בזירה הגיאופוליטית", החשש הזה, כך נדמה, לא קיים עוד, או לפחות פחת בצורה משמעותית. כזכור, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לפני כשבוע וחצי כי מדד המחירים לצרכן ירד בחודש ספטמבר 2025 ב-0.6%, ירידה חדה מכפי שצפו. ושיעור העלייה ב-12 החודשים האחרונים עומד על 2.5%.
