שורד השואה מיכאל סמוס, הלך היום (חמישי) לעולמו בגיל 99. סמוס ז"ל, שנולד ב-15 באפריל 1926 בעיר דנציג (כיום גדנסק בפולין), היה שורד השואה והלוחם האחרון הידוע ששרד ממרד גטו ורשה. הוא תיעד את חוויותיו בציורים, והיה פעיל חינוכי שהוקיע אנטישמיות עד יומו האחרון.
סמוס גדל במשפחה יהודית בדנציג, עיר חופשית תחת השפעה גרמנית. בשנת 1938, בעקבות עליית הנאצים, עברה משפחתו ללודז' בפולין. בשנת 1939, זמן קצר לאחר בר המצווה שלו, פלשו הנאצים לפולין והקימו את גטו ורשה – הגטו הגדול ביותר באירופה, שכלל כ-450,000 יהודים צפופים בשטח קטן. בגטו, סבלו מרעב קשה, מחלות ומוות יומיומי. כ-80,000 יהודים מתו שם מרעב ומחלות עוד לפני האקציות.
סמוס ואביו נשלחו לגטו ב-1940, בעוד אמו שהחזיקה בדרכון גרמני, ואחותו נשארו בלודז'. כנער בן 14–17, הצטרף סמוס לארגון היהודי הלוחם (ŻOB), הארגון המחתרתי היהודי בגטו. הוא שימש כשליח: הבריח נשק, תחמושת ומסרים לצד הארי של ורשה, תוך סיכון חייו. הוא אסף אקדחים שרכשו הלוחמים מחברי מחתרת פולנית, ואף אסף נשק שנזרק מהמטוסים הבריטיים ביערות סביב ורשה. סמוס תיאר כיצד עבר באדישות ליד גופות ברחובות, וחווה את הזוועות היומיומיות: "בגטו ראיתי את הזוועות שגרמו הנאצים ליהודים".
המרד פרץ ב-19 באפריל 1943, כשהנאצים נכנסו לגטו כדי להשמיד את שארית 40,000 היהודים שנותרו. סמוס, בן 17, לחם מהגגות ומהמרפסות: הוא זרק בקבוקי מולוטוב על חיילי האס.אס יחד עם אביו. "הגרמנים לא האמינו שנפרוץ במרד – ירינו עליהם מהמרפסות", סיפר בעדותו.
המרד נמשך כחודש, הלוחמים גרמו אבדות משמעותיות לנאצים, אך הגטו נהרס כליל. סמוס נתפס במהלך הקרבות. אביו נהרג במהלך המרד. אמו ואחותו נספו באושוויץ. סמוס עצמו גורש למחנה טרבלינקה, שם המשיך להבריח מזון לחבריו, תוך סיכון חייו שוב.
Sad to learn that Michael Smuss has died, last survivor of the Warsaw Ghetto Uprising.
He devoted his life to Holocaust education. I will never forget Zikaron BaSalon with him. Only last month I was honoured to present him with the Federal Cross of Merit. יהיה זכרו ברוך. pic.twitter.com/9JqCWJCCKp— Steffen Seibert (@GerAmbTLV) October 23, 2025
סמוס שרד את טרבלינקה ומחנות נוספים עד ששוחרר ב-1945. הוא נישא, הקים משפחה ולמד אמנות בניו יורק ללא הכשרה פורמלית. ב-1979 עלה לישראל, שם התגורר ברמת גן. הוא נישא לאשתו רות ז"ל, ונולדו להם ילדים ונכדים.
כדי להתמודד עם הטראומה, יצר סמוס סדרת ציורים בשם "רשמים של שורד" (Reflections of a Survivor), שמוצגת במוזיאון השואה בפלורידה ובמקומות נוספים. הציורים מתארים את זוועות הגטו, המרד וההישרדות ביטוי אמנותי לכאב ולתקווה. "אלוהים הציל אותי כדי שאוכל לספר לאנשים מה קרה", אמר.
