הנכסים, הממוקמים לאורך נהר המראמס, יושבים על אחת מרצועות החוף הנסחפות והמתפוררות ביותר באירופה – תופעה מוכרת שזכתה לשם " שחיקת החוף". מומחים מזהירים כי סופות עזות שוטפות לעיתים 20 מטרים של חוף בלילה אחד, ומשמעות הדבר היא שבתים עלולים למצוא את עצמם במים תוך שנים ספורות.

ב-15 השנים האחרונות איבדה העיירה יותר מ-20 בתים. למרות זאת, מודעות הנדל"ן מציגות את הבקתות כ"בעלות נוף מדהים באזור עם אורח חיים רגוע", ומשמיטות כל אזכור מפורש לסכנה. המודעות כוללות רק המלצה כללית לביצוע "בדיקת נאותות בנוגע לשינויים סביבתיים באזור".
פקידים במועצה המקומית שהעיירה נמצאת בתחום האחריות שלה תקפו בחריפות את סוכני הנדל"ן וטענו כי הם מסתירים את הסיכון מפני הרוכשים, וכי יש להם "חובה מוסרית" להתריע בפני קונים פוטנציאליים. "זה נורא עבור האנשים שקונים אותם. אנחנו לא ממליצים לאנשים לרכוש את הנכסים האלה", אמרה נטשה הייז, חברת מועצה.

בעוד חלק מבעלי הבתים גרים במקום רק בעונת הקיץ, אחרים חיים שם כל השנה ומתמודדים עם פחד תמידי. פסקל רוז, תושבת המקום, סיפרה כי נאלצה להירשם כחסרת בית לאחר שביתה סומן כאזור "אדום" המיועד להריסה.
הבעיה מחמירה בשל העובדה כי החוק הבריטי אינו מאפשר מתן פיצוי לבעלי בתים שאיבדו את רכושם בשל תופעת שחיקת החוף. המועצה המקומית אמנם פועלת לשינוי המצב, וביולי אף הציגה תוכנית פיילוט למימון מגורים חלופיים לכ-30 משפחות.

ג'יימי מינורס, מבעלי משרד התיווך שמוכר את אותם נכסים דוחה את הביקורת וטוען כי הציבור מודע לסיכונים: "יש אנשים שרוצים לחיות ליד הים גם אם יש סיכון. אחד הקונים אמר לנו 'החיים קצרים, אנחנו רוצים ליהנות מהחוף בשנים שנותרו לנו'".
עם זאת, איאן ברנן, ממובילי הקמפיין "הצילו את המסבי", טוען כי המתווכים מוכרים נכסים "בלי לדבר על המציאות", וכי "זה פשוט לא הוגן". בינתיים, הגלים ממשיכים לשחוק את המצוק, והעסקאות המפתות עלולות להפוך במהירות לנכסים שנשטפים אל הים.
