ביקורו המתוכנן של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן במצרים מתקיים ברקע ניסיון לגבש קואליציה צבאית חדשה נגד החות'ים בתימן, לאחר שורת הישגים של המורדים הפרו-איראניים סביב באב אל-מנדב. לפי הדיווחים, בריטניה כבר הודיעה על שליחה מיידית של 100 יועצים צבאיים בכירים לסעודיה, אך השאלה המרכזית נותרת פתוחה: האם מצרים תסכים להיכנס עמוק יותר למערכה, או שתעדיף להמתין לפתרון אמריקני.
המהלך הסעודי נועד לייצר חזית אזורית רחבה יותר מול החות'ים, לאחר ההתקדמות שלהם לאורך חופי ים סוף והאיום הגובר על נתיבי השיט. דיווחים בימים האחרונים תיארו התקדמות חות'ית לעבר מצר באב אל-מנדב, כולל השתלטות על יעדים אסטרטגיים באזור מוח'א והאי מיון, שמיקומם מעניק להם יכולת השפעה משמעותית על אחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם.
במסרים שהעביר בן סלמאן לקהיר, הוא הגדיר את האירוע כמשבר שאינו נוגע לסעודיה בלבד. לדבריו, החות'ים עלולים להפוך את נתיבי השיט באזור לכלי סחיטה אזורי, ולדרוש "כופר" ממדינות המבקשות להעביר סחורות ונפט דרך הים האדום. מבחינת ריאד, המשמעות ברורה: אם באב אל-מנדב ייפול הלכה למעשה תחת שליטה חות'ית, סעודיה תאבד חלק משמעותי מיכולת התמרון שלה דווקא בזמן שבו גם נתיבי הורמוז נמצאים תחת איום.
עבור מצרים, מדובר בדילמה כלכלית וביטחונית גם יחד. מצד אחד, הפגיעה בים האדום כבר עלתה לקהיר מיליארדים. הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי אמר בעבר כי האירועים בים האדום והאתגרים האזוריים עלו למצרים כ-7 מיליארד דולר מהכנסות תעלת סואץ בשנת 2024, בעקבות ירידה חדה בתנועת הספינות באזור. מצד שני, כניסה צבאית גלויה למערכה בתימן עלולה לגרור את הצבא המצרי לעימות מורכב, רחוק מהבית, מול מיליציה חמושה ומנוסה.
בקהיר מבינים היטב את חומרת האיום על תעלת סואץ. החות'ים החלו כבר בסוף 2023 לתקוף כלי שיט באזור הים האדום ובאב אל-מנדב, בטענה לפעולה על רקע המלחמה בעזה, והפגיעה בתנועה הימית הובילה חברות ספנות רבות לשנות מסלול ולהקיף את אפריקה. המשמעות למצרים היא פגיעה באחד ממקורות המטבע הזר החשובים ביותר שלה, בתקופה שבה הכלכלה המקומית ממילא מתמודדת עם לחצים כבדים.
במקביל, סעודיה מפעילה לחץ מדיני על שותפותיה באזור. לפי גורמים דיפלומטיים מהמפרץ, המצרים תומכים עקרונית בעמדה הסעודית ופנו גם הם לאמריקנים במסגרת המאמצים לגבש מענה רחב יותר. אלא שתמיכה מדינית אינה בהכרח נכונות להצטרף למהלך צבאי. א-סיסי נזהר עד כה מהתייצבות ישירה מול איראן או מול שלוחותיה, ובמצרים זוכרים היטב את המחיר שעלול להגיע ממלחמה יבשתית בתימן.
ההתלבטות המצרית מתחדדת גם לנוכח התגובה של מדינות אחרות באזור. סעודיה ציפתה לסיוע רחב יותר מטורקיה ומפקיסטאן, אך השתיים מסתפקות לפי שעה במאמצי תיווך ואינן ממהרות להיכנס לעימות צבאי ישיר מול החות'ים. מבחינת ריאד, זו אכזבה משמעותית: בריתות הגנה שנחתמות על הנייר אינן בהכרח מתורגמות לסיוע בשדה הקרב, במיוחד כאשר המשמעות היא התנגשות אפשרית עם איראן.
בתוך כך, בריטניה מגבירה מעורבות. לפי דיווחים, ממשלת בריטניה בוחנת שורת בקשות סעודיות לסיוע צבאי ומבצעי מול החות'ים. בדיווח נוסף נטען כי לונדון הודיעה על שליחתם המיידית של 100 יועצים צבאיים בכירים לסעודיה. מוקדם יותר דווח כי בריטניה אישרה פריסת יועצים צבאיים בממלכה, אך טרם ברור אם תיענה גם לבקשות רחבות יותר, כמו סיוע מבצעי או הגנה ישירה על תשתיות נפט.
המעורבות הבריטית מגיעה בזמן שבו גם וושינגטון מתלבטת. ארצות הברית מסייעת לבעלות בריתה באזור במודיעין ובתיאום, אך לפי הדיווחים הנשיא דונלד טראמפ נמנע עד כה מהחלטה על כניסה ישירה למערכה נגד החות'ים. ברקע עומדים החשש מהרחבת המלחמה האזורית, המחיר הכלכלי של עליית מחירי הנפט, והעובדה שהצבא האמריקני כבר נדרש לפרוס משאבים משמעותיים בזירות נוספות.
החשש המרכזי במערב הוא מפגיעה מתמשכת בזרימת הנפט ובחופש השיט. מחירי הנפט עלו בימים האחרונים לרמות של יותר מ-100 דולר לחבית, בין היתר בעקבות הפגיעה בצינור הנפט הסעודי מזרח-מערב והשליטה החות'ית ביעדים קריטיים סביב באב אל-מנדב. מבחינת סעודיה, המשמעות היא לא רק פגיעה כלכלית, אלא גם אתגר אסטרטגי: צמצום היכולת לעקוף את הורמוז דרך נמלי ים סוף.
בן סלמאן מבקש כעת לגבש כוח ערבי רחב, שיישען על יכולות צבאיות מצריות ויזכה לגיבוי אמריקני ובריטי. מבחינתו, מעורבות מצרית יכולה לשנות את מאזן הכוחות ולסמן לחות'ים כי האיום על נתיבי השיט לא יישאר סוגיה סעודית בלבד. אלא שבקהיר רואים תמונה מורכבת יותר: מלחמה בתימן עלולה להפוך במהירות לזירה מדממת, יקרה ומסוכנת מבחינה פוליטית.
לכן, למרות הלחץ הסעודי והנזק הכלכלי הכבד, ההערכה היא שא-סיסי לא ימהר להכריז על הצטרפות למערכה צבאית מלאה. מצרים עשויה להעמיק את התיאום המודיעיני והמדיני, לתמוך במהלך אזורי מול החות'ים ולפעול מול וושינגטון, אך כניסה גלויה ללחימה בתימן היא צעד אחר לגמרי.
במילים אחרות, באב אל-מנדב הפך למבחן אזורי רחב: סעודיה מחפשת קואליציה, בריטניה כבר מאותתת על מעורבות צבאית, ארצות הברית מנסה להימנע מהסתבכות נוספת, ומצרים נדרשת להכריע בין הפגיעה בכיס לבין הסיכון שבפתיחת חזית חדשה. בינתיים, החות'ים מנצלים את ההיסוס הזה כדי לבסס את מעמדם סביב אחד המיצרים החשובים בעולם.
