אני קורא לאלו שעמדו אתמול (מוצאי שבת) בכיכר והתביישו – להתרחק משורקי הבוז. הם לא של ישראל החדשה – המאוחדת והמתפייסת. אחרי שלוש שנים סוערות של קרבות ומחלוקות, בימין מושיטים לכם יד לשותפות, ולשיקום משותף. כמו שאמר משה רבינו לסובבים את קורח ועדתו – "היבדלו מתוך העדה הרעה הזו".
שלוש שנים הימין הבליג לפרובוקציות ואלימות נגדו ונגד נבחריו. סיפרו לכם שחצי מיליון ליכודניקים כבר הצטרפו אליהם – שיקרו אתכם. הימין נשאר מגובש אבל הבליג, נשך שפתיים ולא נגרר לכאוס. אנשים רצו איזונים בניהול המדינה. אבל כשאיימו לפרק את הסדר החברתי, את הצבא, את הכלכלה הימין עצר לחשב מסלול.
1+ומרבים מכם הסתירו את האמת במסך עשן – שהרוב כביכול חושב כך, ומתנגד למהלכי הממשלה. קראו לכם – להפגין, למחות, לחסום, לרדוף, לשבש, לייצר כאוס ואנרכיה. ואז הגיע הטבח – כולנו יצאנו יחד להילחם, להציל את המדינה ולשחרר את החטופים. גם אתם האמנתם בצורך להתאחד, להילחם, לנצח להחזיר את ההרתעה מול אויבינו.
אבל, אחרי שלושה חודשים החליטו שורקי הבוז שמספיק עם האחדות. הם קראו להפסיק את המלחמה, להיכנע ולסגת מעזה, להשאיר את יחיא סינוואר, חסן נסראללה והגרעין האירני להמשך, עכשיו יותר חשוב ללכת לבחירות. ובדרך הם גם חטפו חלק ממשפחות החטופים, להילחם איתם פוליטית.
1+ראינו, את המחלוקת שנוצרה בקרב המשפחות ונשכנו שפתיים ושתקנו. היה יותר חשוב קודם לנצח ולשחרר את יקיריהם, ולא לפגוע במשפחות החטופים הסובלות. כמו האם האמיתית במשפט שלמה אמרנו לכת קפלן "קחו את הבן החי והמת לא תמיתוהו".
עזרנו מרחוק, התגייסנו שוב ושוב לתמרונים ומבצעים ובטפטופים עזרנו להחזיר את כולם הביתה. זה עוד לא נגמר, אבל כבר אפשר לעצור ולקחת נשימה. כל הזמן הרגשתם שהלב שלכם עם הדרך הזו, הפריעה לכם השנאה והאנרכיה, אבל התביישתם לדבר.
תפסיקו להתבייש, אתם לא לבד – תאמרו בקול: לא מוכנים להמשיך בשנאה, לא מוכנים להמשיך בהחרמות, אפשר להישאר חלוקים, לא חייבים להסכים על הכל ובכל זאת להמשיך לשקם את המדינה בכבוד הדדי ובתרבות. התרחקו משורקי הבוז הם לא של ישראל החדשה המנצחת.
