ביקורו של טראמפ, שצפוי להימשך שעות ספורות בלבד, אינו ביקור נימוסין גרידא. הוא נושא בחובו מסר כפול. מחד, הגעתו מהווה הפגנת תמיכה בישראל, אך מאידך, היעד הבא שלו – ועידה בשארם א-שייח' – חושף את הלחץ האמריקאי והבינלאומי לסיום המלחמה.

המצרים, שמארגנים את הוועידה, לא מכוונים לחגוג את עסקת החטופים, אלא למסגר את האירוע כ"וועידת סיום המלחמה". מהלך כזה עלול לכבול את ידיה של ישראל ולמנוע ממנה, באופן מעשי, לחדש את הלחימה כדי להשיג את מטרתה המרכזית: מיטוט שלטון חמאס.
בליבת הבעיה ניצבת התעקשותו של חמאס. הארגון הבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי הוא אינו מקבל את "מתווה טראמפ" ואין בכוונתו להתפרק מנשקו. דחייה זו מציבה את ישראל בפני דילמה קשה. התוכנית הישראלית, לפיה שיקום הרצועה יותנה בפירוק חמאס מנשקו, מוטלת בספק. ספק אם מנוף לחץ זה אכן יספיק כדי לכפות על חמאס ויתור כה מהותי.

לכן, ישראל עלולה למצוא את עצמה בנקודת הכרעה: האם לחדש את הלחימה כדי להשלים את המשימה, או להיכנע ללחץ הבינלאומי ולמעשה להשאיר את חמאס על כנו? מבחינה צבאית המצב פשוט יותר כעת ללא איום מיידי על חיי החטופים. אך בזירה המדינית, חידוש הלחימה יהיה מהלך כמעט בלתי אפשרי מול חזית בינלאומית, בהובלת ארה"ב, הדורשת את סיום הסכסוך.
ראש הממשלה נתניהו יעמוד למבחן מכריע בפגישתו עם טראמפ. הוא יצטרך לנסות ולגייס את תמיכתו של הנשיא לתרחיש שבו ישראל נאלצת לפעול צבאית שוב. כישלון בגיוס תמיכה זו יעמיד את נתניהו ואת ישראל כולה בפני דילמה אסטרטגית מהקשות שידעה. שחרור החטופים, רגע של נחת לאומי, עלול להתברר כהקדמה להחלטות כבדות משקל שיעצבו את עתיד האזור כולו.
