לואיס הר, שורד השבי, התראיין הערב (חמישי) להלל ביטון רוזן במשדר המיוחד ובאופטימיות זהירה אמר: "אני מקווה שלא ישימו רגליים, ושנצליח להביא את כולם הביתה כדי שהעם שלנו יוכל להתחיל לנשום מחדש, לרפא את עצמו. יש הרבה תקווה ואור, אנחנו תומכים במשפחות ועם ישראל חי".
כתבנו הצבאי אמר לו כי הוא "שומע דאגה" בקול שלו. הר השיב כי הוא "דואג לכול החטופים ולכול המשפחות" והדגיש שאינו "יכול להסתכל על השיקום האישי, כול עוד יש חטופים בעזה". הוא הוסיף כי "רק שכולם יהיו פה – עד האחרון, נוכל להתחיל מחדש לחשוב על עצמנו".
כשנשאל איך עוברות עליו השנה וחצי האחרונות, לאחר שחזר מ-129 ימים בשבי החמאס, הבהיר את חשיבות ההסברה הישראלית: "אני כול הזמן בפעילות, בהסברה, איפה שרוצים אותי אני מגיע. אני חושב שזה מאוד חשוב כדי לא לשכוח מה קרה בשביעי לאוקטובר".
על תקופת השבי אמר כי "לכולנו יש את יצר ההישרדות – פשוט לא משתמשים בו". והוסיף שכדי לשרוד "לומדים הרבה דברים. לומדים להתנהג, לדבר, לא לגרום לוויכוח. אני פה, אני חי, אני חושב שאם הייתי מתווכח או מנסה לברוח – בטוח שלא הייתי פה".
