משפטם של שני חשודים אזרחי בריטניה בריגול לטובת סין הסתיים השבוע ללא אישום כלפי השניים. בהתערבות נדירה, מנהל התביעה הציבורית בבריטניה סטיבן פארקינסון אמר כי היה צורך שסין תוגדר כ"איום על ביטחון המדינה" באותה עת, בזמן ביצוע העבירות המיוחסות לשני הנאשמים.FBI
על בסיס ההצדקה הזו, מתבססת לה שיטת הריגול הגדולה של סין שלפי ההערכות מונה כ-600 אלף מרגלים ברחבי העולם. אבל מהן יכולות הריגול שלה וכיצד היא פועלת?

מייק פיינברג, סוכן FBI לשעבר שהקדיש שנים לציד מרגלים סינים בתוך ארה״ב, אמר שהוא פעל לאורך הספקטרום המלא של כל פעילות שניתן להעלות על הדעת. "באמת שאין גבול למה ששירותי המודיעין הסיניים יעשו", אמר והוסיף כי "אני רוצה להיות לגמרי ברור – גם שירותים מערביים עושים זאת, כולנו מנסים לשתול מרגלים במדינות זו של זו".
"ההבדל הוא שסין באמת רודפת אחרי אזרחים מן השורה בשל פעילותם הפוליטית, באופן ששירותי המודיעין של מדינות המערב אינם עושים". סין איננה מנהלת מבצעי ריגול קלאסיים בסגנון המלחמה הקרה, אלא נשענת על סטודנטים, אנשי עסקים וחברות פרטיות. "זו מציאות פוליטית אחרת, אם יש לך ממשל סמכותני שאינו צריך לדאוג לקמפיין בחירות או למדדי תמיכה ציבוריים, הוא יכול להרשות לעצמו להיות סבלני יותר מממשלות שכן צריכות", אמר פיינברג.

אין להקל ראש במבצעי הריגול המקצועיים הללו. בין 2010 ל-2012 חיסלו שירותי המודיעין של סין את כל רשת הסוכנים של ה-CIA בתוך סין, וכלאו או הרגו יותר מעשרים וארבעה אנשים. ה-CIA מעולם לא הגיב רשמית לאסון הזה, שנחשב לאחת מפרצות הביטחון החמורות ביותר בתולדות ארצות הברית. מה שבטוח אינו שנוי במחלוקת בפרשה זו הוא שהסינים הצליחו או לפרוץ לרשת תקשורת של ה-CIA שנחשבה מאובטחת, או להחדיר סוכן חפרפרת לדרג בכיר בסוכנות.
עריקים הם גורם מפתח. בין 2017 ל-2018 תפס ה-FBI שלושה קצינים ב-CIA שריגלו או ניסו לרגל עבור הסינים, שאליהם נוסף קצין FBI אחר שנתפס ב-2020. הם מצטרפים אל בני הדיאספורה, אנשים מקבוצה לאומית שחיים מחוץ לארץ שממנה באו, שכוללים גם מהגרים וגם הילדים והנכדים שלהם. עצם העובדה שהם בדרך כלל הם שומרים קצת על התרבות, השפה או הדת של ארץ המוצא, הופכת אותם לכלי שימושי עבור הסינים.

למרות כל היתרונות, לדרך הריגול הסינית יש כמה חולשות. הראשונה היא שלשירותי המודיעין הסיניים יש רקורד ירוד בטיפול בסוכנים שנתפסים, או במילים אחרות: נתפסת – תישאר שם. הדבר מבדיל אותם מן הסוכנויות המערביות שמשתדלות להשיב את אנשיהן כדי לעודד נאמנות ולשכנע מגויסים ונכסים פוטנציאליים שהסיכון בשיתוף פעולה משתלם.
חריג נוסף הוא הדחף האובססיבי למידע, גם כשהוא חסר תועלת. בעוד שמרגלים מערביים עשויים להקדיש את משאביהם היקרים למטרות בעלות ערך גבוה, נדמה שמרגליה של סין נחושים לשאוב כל פיסת מידע שהם יכולים למצוא. "במידה מסוימת, זה עשוי להיות אפילו לברכה", אמר איש ביון אמריקאי לשעבר. "אם יריבך מבזבז זמן בפריצה לנתונים שהיה יכול למצוא בחיפוש גוגל, פירוש הדבר שהוא אינו מפנה את המשאבים הללו למטרות שבאמת חשובות", הוסיף.

אם פרטי שיטת הריגול הסינית מצלצלת לכם מוכר, זה משום ששיטה זו אומצה על ידי שותפתם לציר הרשע, איראן. גיוס סוכנים "פשוטים" דרך קשר "לא מחייב" מבחינתם כשהם לא אחראים לגורל הסוכנים, בנוסף לאובססיביות לכל מידע שרק מזדמן בפניהם מצביעים על דימיון בין השיטות. אך בעוד ישראל עושה כל שביכולתה כדי למנוע מידע מהאיראנים, נראה כי הסינים עדיין לא מהווים "נורה אדומה" בכל מדינות המערב.
