ממשלת בריטניה הודיעה בסוף השבוע על כוונתה להכניס מערכת זיהוי דיגיטלית לשימוש ברחבי המדינה. התוכנית תיושם לפני הבחירות הבאות, שעל פי החוק חייבות להתקיים לא יאוחר מאוגוסט 2029. רה"מ קיר סטארמר: "התוכנית תבטיח שגבולות המדינה יהיו בטוחים יותר".
הזיהוי יתבצע באמצעות אפליקציה הדומה לזו של שירותים בנקאיים וממשלתיים ותכלול מידע על מעמדו של האזרח, שם, תאריך לידה, דת ותמונה. המטרה – לאכוף העסקה והגירה לא חוקית בבריטניה. במסגרת התוכנית, מעסיקים לא יוכלו להסתמך על מספר ביטוח לאומי – המשמש כיום כזיהוי עבור העובדים.

סטארמר הבהיר: "אם אין לכם תעודת זהות דיגיטלית לא תוכלו לעבוד".
הממשלה טוענת כי התוכנית נועדה לרסן "הגירה בלתי חוקית" ולהבטיח העסקה חוקית עבור אזרחים, תוך הדגשה כי היעדר האכיפה בנושא הוא אחד הגורמים לכניסת מהגרים בלתי חוקיים. מנהיגת השמרנים קמי בדנוך, הביעה הסתייגות מהמהלך והדגישה כי "דרוש דיון לאומי נרחב בנושא".
הזיהוי הדיגיטלי יהיה זמין לכל אזרחי, אך התוכנית אינה תחול על סטודנטים, גמלאים ואזרחים שאינם מחפשים עבודה. גורמים רשמיים ציינו כי האזרחים לא יחויבו לשאת את הזיהוי הדיגיטלי, והמערכת תשתלב עם חלק משירותי הממשלה לטובת הציבור ולאכוף הונאות.
ארגוני זכויות אזרח הביעו מורת רוח מהתוכנית וטענו כי "היא עלולה לפגוע בפרטיות, באבטחת מידע ולהגביר שליטה ממשלתית". שמונה ארגונים קראו לסטארמר לבטל את התוכנית, וכמיליון איש חתמו על עצומה באתר הפרלמנט הבריטי – מעל 100,000 חתימות מזכות את העצומה לדיון בפרלמנט.

מבקרים בולטים של התוכנית כוללים את שר הקבינט לשעבר דיוויד דיוויס שניהל קמפיין נגד תוכנית תעודות הזהות של הלייבור בשנות ה-2000. לדבריו: "אין מערכת אשר חסינה מפני כישלון. ממשלות וחברות טכנולוגיה נכשלו שוב ושוב בהגנה על נתוני אנשים".
בעבר, תעודות זהות בבריטניה היו חובה רק בעת מלחמה, אך נשארו בתוקף לאחר מלחמת העולם השנייה למשך מספר שנים. ממשלתו של וינסטון צ'רצ'יל ביטלה אותן לאחר המלחמה בעקבות ביקורת על עלויות ושימוש משטרתי. כיום מדינות רבות כבר משתמשות בתעודות זהות דיגיטליות, ובהן: סין, סינגפור, יוון, צרפת ואיחוד האמירויות.
