נשיא המדינה יצחק הרצוג נאם אמש (חמישי) בגאלה השנתית של ה-UJIA (המגבית היהודית המאוחדת) בלונדון, במהלכה נשאה דברים גם שורדת השבי אמילי דמארי. באירוע השתתפו מכובדים רבים, ומטרתו העיקרית היא הבעת סולידריות עם מדינת ישראל והעמקת הקשר בין ישראל לקהילה היהודית בבריטניה.
הנשיא פתח את דבריו בהתייחסות ליום בו התרחש אסון התאומים: "לפני 24 שנים, קפץ האסלאם הג׳יהאדיסטי אל תוך מגדלי התאומים. אותו אסלאם ג׳יהאדיסטי ששחט, אנס ושרף חיים ישראלים בשבעה באוקטובר. אותה קיצוניות שהביאה לטבח האכזרי של אחינו ואחיותינו בקהילה הדרוזית בסוריה. אותה קיצוניות שהובילה מחבלים לפתוח באש על אוטובוס בירושלים, להרוג שישה אזרחים ולפצוע עשרות אנשים".

"יש לנו את מלוא הזכות להגן על עצמנו!", הבהיר הנשיא, "במאבקנו בברבריות של חמאס ובשאיפתנו להשמדת הגרעין האיראני, ישראל מגינה לא רק על עצמה – ישראל נלחמת בשם העולם החופשי כולו, בשם כל העמים שוחרי השלום, בשם אירופה, בשם הממלכה המאוחדת. ישראל נמצאת בחזית, נאבקת בקיצוניות ובטרור ברחבי העולם!"
הרצוג הפריך את הטענות לרצח עם בעזה, אשר עלו נגדו בהפגנות רבות שהתקיימו במהלך ביקורו בבריטניה: "כנשיא מדינת ישראל אני חשוף מדי יום לטווח הרחב ביותר של מידע מודיעיני – אין רצח עם ואין רעב בעזה. כל טענה אחרת היא שקר מוחלט".

"חשוב לזכור", הוסיף הרצוג, "חמאס תפס בכוח את השליטה בעזה, והפך אותה לבסיס טרור שמטרתו היא להשמיד את ישראל. אלפי רקטות ומשגרים הוסתרו במסגדים ובגני ילדים, בחדרי שינה ובסלון ביתם של אזרחים. מבני מגורים הוחלפו במנהרות ובפירים. ובמנהרות האיומות האלה, יש 48 חטופים הממתינים לשחרורם".
"אנחנו לא נוכל לנשום באמת כל עוד החטופים שלנו נמצאים במרתפי החמאס, ולא נעצור עד שנחזיר את אנשינו הביתה – כל אחד ואחת מהם!", הדגיש נשיא המדינה ופנה לאמילי דמארי: "נגעת בי עד עמקי נשמתי, כשסיפרת לי שבמהלך השבי הנורא שמעת אותי בנאום לאומה, ושאבת מדבריי כוח ונחמה".


את נאומו, סיים הנשיא בהתייחסות לאנטישמיות הגואה ברחבי העולם: "השנאה לישראל, והקיצוניות שאנו רואים ברחובות לונדון, מאיימת ומפחידה. זו הקיצוניות שמולידה החלטות מערכתיות שגויות, שידורי חדשות של שקרים בוטים, והפצת עלילות דם. זו האנטישמיות שכולכם יצאתם להפגין נגדה רק ביום ראשון האחרון, והכרזתם בגאווה: 'עד כאן!' אנו יודעים שזה קורה על רקע עלייה קשה באנטישמיות שהקהילה הזאת סובלת ממנה בשנים האחרונות, הכוללת איומים, הפחדות, ביטויי שנאה ברחוב, בתקשורת ובמרחב המקוון. ואף על פי כן עמדתם בגבורה, וסירבתם להיכנע להשתקה".
שורדת השבי אמילי דמארי שיתפה על תחושותיה: "השבי היה סיוט. כל יום היה מאבק. ניסיתי להזכיר לשובים שלי שאני חטופה, לא פושעת. אסירים אמורים לקבל זכויות – שלוש ארוחות ביום, מיטה לישון בה, היגיינה בסיסית, קשר עם משפחה – לי לא היה כלום. לא עשיתי שום דבר רע. פשוט קמתי בבוקר אחד ומצאתי את עצמי בסיטואציה הזאת".

"למרות הכול, נשארתי פעילה, שמרתי על מחשבה חדה ולא ויתרתי", סיפרה דמארי, "שאבתי כוח מהאמונה שלי, מהחטופים שהיו איתי, ומהמחשבה על המשפחה שלי. ניסיתי 'לחנך' את השובים שלי, לומר להם שאני לא פושעת ושבסוף הכול יהיה בסדר, שאחזור הביתה. התשובה שלהם תמיד הייתה אותה תשובה: 'הכול בסדר, אנחנו נחזור הביתה בקרוב, נסיים את העבודה שלנו'".
כשנשאלה על איך היא רואה את עתידה קדימה, ענתה: "אני לא באמת יכולה לראות את העתיד שלי. החברים הכי טובים שלי עדיין חטופים. יש עוד חטופים בשבי. בעתיד שלי, אני רק רוצה להיות אמא טובה לילדים שלי. לקבל את ההזדמנות לדבר עם אנשים ולספר את הסיפור שלי, שאנשים ידעו מה עברנו. וזהו".
