הפרעת קשב וריכוז היא אחת ההפרעות השכיחות ביותר בילדות. הורים רבים נתקלים בקשיים יומיומיים – שיעורי בית שלא נגמרים, בקרים מלאי מתחים, טלפונים מבית הספר על בעיות התנהגות או חוסר שיתוף פעולה ותסכול גובר של הילד לאורך השנים. לפניכם טיפים חשובים שיכולים לעזור לילדים עם הפרעת קשב להתחזק ולצמוח השנה.
1. המוח שלנו גמיש – אפשר לחזק אותו
תחום שיפור תפקודי המוח מאוד דומה לפיזיותרפיה, אנחנו מבינים ומאבחנים את הקושי ומשם עובדים כדי לחזק את היכולות ולשקם את התפקודים. זהו תחום מחקר וטיפול שמתפתח כבר שלושה עשורים וצובר יותר ויותר הצלחות. קשב, זיכרון, יכולות למידה- כולם תפקודים מוחיים שאפשר לחזק בעזרת שילוב של תרגול ודיוקים בהורות עצמה.
6+המסר החשוב לכם ההורים והמורים הוא לדעת שהשנים של הגן ובית הספר- הן שנים בהן המוח גמיש ומאוד וישנו מירוץ של התפתחות המוח (Neuroplasticity), ולכן בשנים אלו נרצה להשקיע רבות בהענקת כל הכלים כדי לאפשר למערכות להתחזק משמעותית.
כדי להצליח לעשות זאת, חשוב לזהות את הקשיים נכון ולעבוד עם הילדים. בתחתית הכתבה, תמצאו הסבר על 4 תתי מערכות הקשב, תוכלו להיעזר בהסבר כדי לזהות את הקשיים של ילדכם. התרגולים והחיזוקים של מערכת הקשב נעשים בצורה טבעית – הדרכה, הכוונה, תרגול והתמדה- תזכרו שהקשרים העצביים במוח נבנים ומתחזקים בהתאם לשימוש הטבעי של הילד בהם- ולכן נרצה לאפשר לו את המרחב הבטוח והזמן להתאמן ולהתחזק.
6+2. העניקו לילדכם מרחב בטוח
אחד האתגרים של ילדים עם קשיי קשב הוא הלחץ שהם חווים – מצד ההורים, המורים ולעיתים גם מעצמם. הלחץ הזה יוצר 'מעגל קסמים': הילד מרגיש שהוא לא עומד בציפיות, נכנס לחרדה, דבר שמוריד את החשמל בקליפת המוח, בה נמצאת בין היתר מערכת הקשב. לכן, חשוב ליצור מרחב בטוח לטעויות, לקושי ולהתחזקות. מקום שבו מותר לטעות, מותר לנסות שוב, ואף אחד לא צועק, נלחץ או מאוכזב אם משהו לא הולך. בזמן למידה, תזכרו שהילד צריך להרגיש בטוח, ולכן אל תגידו דבר בסגנון "נו, אבל כבר הסברתי לך…", "מה אתה לא מבין?", " אם היית רוצה היית מתאמץ/מצליח" וכדומה.
הילדים לא עושים בכוונה והם גם ככה מרגישים פעמים רבות טיפשים, אפשרו להם מרחב בטוח לעוף על עצמם – על המאמץ, על ההתמודדות, על ההתחזקות. בנוסף, חשוב לאפשר לילדים לשנות את דעתם על טעויות – על מה הן מעידות, על מה מעיד קושי ולסגל דפוסי חשיבה מקדמים יותר (תוכלו להיעזר בספר הילדים שלי 'אימפה רומפה והכעס עובר' כדי לעשות זאת).
6+3. לפתוח את היום עם משימות של הצלחה
בוקר הוא זמן קריטי להפרעת קשב. אם מתחילים את היום בתחושת תסכול, למשל מריבה על הכנת התיק או חוסר מוכנות לבית הספר, כל היום יכול להתדרדר משם. המלצה חשובה היא להתחיל את היום במשימות של הצלחה. משהו קטן שייתן מצפן של תחושת סיפוק והצלחה לילד לאורך היום: לסדר את המיטה, להכין לעצמו סנדוויץ', או אפילו לבחור שיר אהוב להשמעה בזמן שמתארגנים.
הצלחות קטנות בבוקר יוצרות תחושת מסוגלות שמלווה את הילד גם בשיעור הראשון בכיתה. במקום להגיע מתוסכל, הוא מגיע עם אנרגיה חיובית ותחושה שהוא מסוגל להתמודד. מבחינה מוחית, הצלחה קטנה מעלה דופמין – מוליך עצבי שקשור במוטיבציה, ריכוז וחשק ללמוד. כך שהרגל פשוט של משימה בבוקר, הוא לא רק נחמד, אלא הוא ממש כלי נוירולוגי שיכול לעזור.
6+4. הרגלים קבועים ומקדמים
ילדים עם הפרעת קשב לרוב מתקשים סביב התארגנות. הרגלים קבועים הם כמו 'מסלול מסומן' עבור מערכת הקשב שיכול לעזור לסגל הרגלי התארגנות טובים. הרגלים אלו יכולים להיות להכין שיעורים כל יום בשעה קבועה, להכין תיק בצהריים או ערב קודם, לקרוא יחד ספר לפני השינה. בנוסף, כשהילד יודע מה מצופה ממנו ומתי, זה מפחית התנגדויות, חיכוכים ומריבות. המוח אוהב אוטומטיים.
כשפעולה הופכת להרגל, היא דורשת פחות אנרגיה קוגניטיבית. זה משחרר קשב למשימות אחרות, בדיוק מה שילדים עם קשיי קשב צריכים. השקיעו בזמנים אלו כלימוד שלו להיות לאט לאט עצמאי בפעולות ובהרגלים האלו. תוכלו גם להוסיף תכנון לו"ז יומי שיעזור לילד לשמור על ההתארגנות לאורך היום.
זהו את הקושי של ילדכם
הפרעת קשב והיפראקטיביות, הקרויה באנגלית ( Attention Deficit Hyperactivity Disorder ADHD), הינה הפרעה נוירו-התפתחותית, אשר נמצאה כשכיחה ביותר בקרב ילדים בגילאי בית-הספר היסודי (כיום נראה שההפרעה עומדת בשכיחות של 12% ואף יותר מכך במדינות שונות). ההפרעה נובעת מקשיים באחד מארבעת אזורי מערכת הקשב והיא יכולה להיות מולדת, אך היא יכולה להיגרם גם בעקבות גורמים סביבתיים, כדוגמת צפייה בטלוויזיה לפני גיל שנתיים, משך ואיכות שינה נמוכה בגילאים צעירים (תינוקות ופעוטות), עישון מאסיבי ליד הילד ועוד.
6+בשלושה העשורים האחרונים התפתח תחום שיפור ושיקום תפקודי המוח (כמו גם שיפור מערכת הקשב), אשר כולל מחקרים רבים שבודקים תכניות התערבות שונות ואת השפעתם על המוח (בעזרת סריקות מוחיות). מחקרים רבים הולכים ומדייקים את דרך הטיפול הנכונה בהפרעה וחיזוק מערכת הקשב ומצביעים על שיפור משמעותי במערכת הקשב ובמערכות מוחיות תומכות ובכך גם את צמצום ההפרעה.
נסו לזהות את עצמכם ואת ילדכם בקשיים לפי האזורים במערכת הקשב (מודל רשתות הקשב של צאל, שלו ומבורך, 2005)
מערכת הקשב המתמשך (Sustained attention)- מערכת אשר אחראית על הקצאת משאבים קשביים לאורך זמן, תוך שמירה על רמה קבועה של ביצוע. ילדים בעלי לקות בקשב מתמשך, יתקשו במשימות בהן עליהם לשמור במקביל גם על קשב לאורך זמן, וגם על דיכוי פעולה ותגובה מצידם. ילדים עם קושי בקשב מתמשך יטו יותר לניתוקי קשב, לקשיי שחזור של מה שקראו ול’עופפות’.
6+מערכת הקשב הסלקטיבי (Selective attention)- מערכת המאפשרת מיקוד קשב לגירוי חזותי או אודיטורי מסוים לאורך זמן, במקביל להתעלמות מגירויים מסיחים. לקות במערכת זו יקשה על התעלמות מגירויים מסיחים, כך שתתבצע הפניית קשב לגירוי מסיח, במקום התמקדות בגירוי הרצוי. ילדים עם קושי בקשב סלקטיבי יטו להיות מוסחים בקלות, לאבד את ‘חוט המחשבה’ בזמן דיבור, לעבור מנושא לנושא או ממשימה למשימה ולחשיבה אסוציאטיבית.
מערכת הכוונת הקשב (Orienting of attention)- מערכת זו אחראית על הפניית קשב למיקום מסוים במרחב החזותי, ניתוק קשר-עין והעברת הקשב למיקום אחר. לקות במערכת זו תקשה על סריקה ומעקב אחר גירויים חזותיים, כדוגמת תהליך הקריאה. ילדים עם קושי בהכוונת קשב ישאלו הרבה ‘איפה הייתי’ לאחר עצירות בזמן קריאה ולקשיי העתקה מהלוח למחברת.
6+מערכת בקרת הקשב (Executive Attention)- מערכת בקרת-על אשר אחראית לפקח על כל המערכות הקשביות, על התארגנות במשימות, התמודדות במצבי קונפליקט, יכולת ביקורת עצמית במשימות ועוד. ילדים עם קושי בבקרת הקשב יטו יותר להיפראקטיביות (או להיפך- לפעילות אנרגטית נמוכה), לאימפולסיביות, לקשיי התארגנות, שכחת ציוד, ישאלו הרבה פעמים ‘איפה שמתי את…’ ולקושי להתכנס לתוך משימות שונות.
