שנת הלימודים האקדמית תשפ"ז נפתחת על רקע המלחמה והאתגרים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים שמלווים את ישראל בשנים האחרונות. למרות השירות הממושך במילואים, השיבושים בשגרת הלימודים והקשיים שעמם מתמודדים צעירים רבים, מערכת ההשכלה הגבוהה ממשיכה להתרחב, וכ-350,900 סטודנטים צפויים ללמוד השנה ב-57 מוסדות אקדמיים ברחבי הארץ.
על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), מדובר בגידול צפוי של 2.1% לעומת השנה הקודמת ובתוספת של כ-7,183 סטודנטים. בשנת הלימודים תשפ"ו למדו בישראל 343,717 סטודנטים, לעומת 334,283 בתשפ"ה, גידול של 2.8%.
התחזית לשנה הקרובה מצביעה על כ-268,400 סטודנטים לתואר ראשון, כ-69,180 לתואר שני וכ-12,550 לתואר שלישי. גם הביקוש ללימודים אקדמיים ממשיך לעלות, כאשר מספר המועמדויות לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות עלה בכ-7.2% והגיע ליותר מ-93 אלף.
עם זאת, מאחורי העלייה במספר הסטודנטים מסתתרים שינויים משמעותיים בבחירת מקצועות הלימוד, ובהם ירידה בתחומים המזוהים עם תעשיית ההייטק, לצד עלייה במקצועות החינוך, המשפטים והרפואה.
פחות מדעי המחשב, יותר חינוך ומשפטים
אחד הממצאים הבולטים בנתוני המל"ג הוא הירידה במספר הסטודנטים במתמטיקה, בסטטיסטיקה ובמדעי המחשב. בשנת הלימודים תשפ"ו נרשמה בתחומים אלה ירידה של 7.4%, מ-22,203 ל-20,571 סטודנטים לתואר ראשון, כלומר 1,632 סטודנטים פחות בתוך שנה אחת.
במל"ג מסבירים כי הירידה משקפת בין היתר את השינויים המהירים בתעשיית ההייטק ובשוק העבודה. במקביל, נרשמה עלייה בביקוש לתחומי מדעי הנתונים, הבינה המלאכותית והנדסת הנתונים, שבהם למדו 2,259 סטודנטים, גידול של 3.9%.
כחלק מההיערכות לשינויים הטכנולוגיים, קידמו המל"ג והוות"ת מסלול מואץ לאישור תוכניות לימוד בתחומי הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים. שש מתוך תשע תוכניות חדשות צפויות להיפתח כבר בשנת הלימודים הקרובה, ובהן צפויים להתחיל ללמוד כ-800 סטודנטים.
בנוסף, הוקצו כ-490 מיליון שקלים להקמת תשתית מחשוב-על אקדמית בשנים 2026–2028, לצד כ-15.4 מיליון שקלים לפתרון ביניים שיאפשר לחוקרים גישה מסובסדת לכוח מחשוב.
מנגד, בלימודי החינוך וההכשרה להוראה נרשמה עלייה של 7.5%, ומספר הסטודנטים הגיע ל-32,813. מדובר בתוספת של 2,290 סטודנטים, בתקופה שבה מערכת החינוך מתמודדת עם מחסור בעובדי הוראה.
גם לימודי המשפטים ממשיכים לצבור ביקוש, עם עלייה של 8.5% ל-18,409 סטודנטים. במדעי החברה נרשם גידול של 3.3% ל-37,711 סטודנטים, ואילו במדעי הרוח נרשמה עלייה בולטת של 10.9%, לאחר שנים של ירידה בביקוש.
המאבק במחסור ברופאים: יותר סטודנטים ופקולטות חדשות
לצד השינויים בבחירת מקצועות הלימוד, מערכת ההשכלה הגבוהה מרחיבה את הכשרת הרופאים ואנשי מקצועות הבריאות, על רקע המחסור בכוח אדם רפואי בישראל.
בשנת הלימודים תשפ"ו החלו ללמוד רפואה 1,404 סטודנטים, לעומת 1,268 בשנה שקדמה לה, גידול של 11%. בשנת הלימודים החדשה צפויים להתחיל ללמוד רפואה כ-1,560 סטודנטים, ובמל"ג מציבים יעד של כ-1,700 סטודנטים חדשים בשנת תשפ"ח.
הרחבת ההכשרה מתאפשרת בין היתר באמצעות הגדלת מסלולי הלימוד הקיימים ופתיחת פקולטות חדשות לרפואה באוניברסיטת רייכמן, באוניברסיטת חיפה ובמכון ויצמן למדע.
במקביל, אושרה תוכנית ראשונה בישראל להכשרת עוזרי רופא, שנועדה לסייע בהתמודדות עם המחסור ברופאים ובהפחתת העומס על מערכת הבריאות.
עם זאת, במל"ג מדגישים כי אחד האתגרים המרכזיים נותר הגדלת מספר המקומות להכשרה קלינית בבתי החולים ובמוסדות הרפואיים, כדי לאפשר ליותר סטודנטים להשלים את לימודיהם.
אחד מכל חמישה סטודנטים שירת במילואים
המלחמה הציבה אתגר משמעותי בפני המוסדות האקדמיים והסטודנטים. על פי נתוני המל"ג, כ-70 אלף סטודנטים שירתו במילואים במהלך השנה האחרונה, שהם כ-20.4% מכלל הסטודנטים בישראל. במילים אחרות, אחד מכל חמישה סטודנטים נדרש לשלב בין השירות הצבאי ללימודים.
רבים ממשרתי המילואים התמודדו עם היעדרויות ממושכות, הפסד חומר לימודי, דחיית בחינות ופגיעה בשגרת החיים. בתגובה גיבשו המל"ג והוות"ת, בשיתוף המוסדות האקדמיים, התאחדות הסטודנטים וצה"ל, מתווה לאומי אחיד שאומץ בכל 57 המוסדות.
המתווה כולל הארכת מועדי הגשת עבודות, מועדי בחינה נוספים, אפשרויות להערכה חלופית, מלגות, חונכות וליווי אישי.
בנוסף, המועצה להשכלה גבוהה אפשרה למוסדות לקבל מועמדים ששירתו במילואים גם אם אינם עומדים בכל תנאי הקבלה הרגילים. במקרים חריגים, ובכפוף להשלמות הנדרשות, ניתן אף לקבל ללי
מודים משרתים ששירתו תקופה ממושכת או נפגעו בשירותם ללא תעודת בגרות.
שר החינוך ויו"ר המל"ג, יואב קיש, הודיע כי בעקבות שינוי החקיקה המעניק עדיפות למשרתי מילואים בקבלה לאקדמיה, יותר מ-4,000 משרתים כבר התקבלו ללימודים בזכות המהלך.
נתון נוסף שעולה מהדוח הוא שבקרב משרתי המילואים נרשם שיעור נשירה נמוך יותר בהשוואה לשאר הסטודנטים, לצד שיעור גבוה יותר של מסיימי תואר בזמן.
בשורה לצפון: אוניברסיטה חדשה בקריית שמונה
אחד השינויים המשמעותיים במפת ההשכלה הגבוהה מתרחש בצפון הארץ, עם הפיכתה של המכללה האקדמית תל-חי לאוניברסיטת קריית שמונה בגליל.
המהלך נועד לחזק את התשתית האקדמית, המחקרית והכלכלית באזור, לאחר שנות המלחמה, הפינוי הממושך של יישובי הצפון והפגיעה בפעילות הכלכלית.
בשנת הלימודים תשפ"ו למדו במוסד 4,278 סטודנטים. בעוד מספר הסטודנטים לתואר ראשון ירד ב-9.6%, מספר הלומדים לתואר שני זינק ב-24.4% והגיע ל-1,409.
האוניברסיטה החדשה קיבלה אישור להגיש ארבע תוכניות לימוד לתואר שלישי בתחומי החינוך, הביוטכנולוגיה, הפסיכולוגיה ומדעי התזונה, כאשר תוכנית הדוקטורט בחינוך כבר אושרה לפתיחה.
במל"ג רואים במהלך חלק מתוכנית רחבה לחיזוק הצפון, משיכת חוקרים ואנשי סגל, פיתוח מקומות תעסוקה והעמקת הקשר בין האקדמיה לתעשייה ולקהילה.
יותר חרדים, ערבים ויוצאי אתיופיה באקדמיה
נתוני המל"ג מצביעים גם על המשך הגידול במספר הסטודנטים מאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית.
מספר הסטודנטים בוגרי החינוך החרדי הגיע בשנת תשפ"ו ל-20,006, עלייה של 6.2% לעומת השנה הקודמת. מתוכם 16,409 לומדים לתואר ראשון, 3,373 לתואר שני ו-224 לתואר שלישי.
בחברה הערבית הגיע מספר הסטודנטים ל-65,386, שהם כ-19% מכלל הסטודנטים בישראל, גידול של 3.6% לעומת השנה הקודמת.
בקרב יוצאי אתיופיה נרשמה עלייה של 4.1%, ומספר הסטודנטים הגיע ל-4,770. גם מספר הסטודנטים המגיעים מיישובים באשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים עלה והגיע לכ-76,620 בתואר הראשון.
במקביל, נשים ממשיכות להוות את רוב הסטודנטים באקדמיה הישראלית. בשנת תשפ"ו למדו 201,342 סטודנטיות, שהן 58.6% מכלל הסטודנטים.
אולם בתחומים הטכנולוגיים שיעורן נותר נמוך יותר. בהנדסה נשים מהוות 35.5% מהסטודנטים, ובמתמטיקה, בסטטיסטיקה ובמדעי המחשב שיעורן עומד על 37% בלבד.
ישראל בין המובילות בהשלמת תואר בזמן
על פי נתוני Education at a Glance 2025 של ארגון ה-OECD, כ-61% מהסטודנטים בישראל משלימים את לימודי התואר הראשון בזמן התקני, לעומת ממוצע של כ-43% במדינות הארגון.
מדובר בפער של 18 נקודות אחוז לטובת ישראל, המציב אותה בין המדינות המובילות בארגון בשיעור השלמת התואר בזמן.
עם זאת, מערכת ההשכלה הגבוהה מתמודדת גם עם אתגרי כוח אדם. מספר משרות הסגל האקדמי הבכיר גדל בשנה החולפת ב-0.7% בלבד והגיע ל-7,788 משרות מלאות, כאשר באוניברסיטאות נרשמה עלייה במספר המשרות ובמכללות האקדמיות נרשמה ירידה.
שר החינוך: "האקדמיה הישראלית הוכיחה את חוסנה"
שר החינוך ויו"ר המל"ג, יואב קיש, בירך על הנתונים והדגיש כי למרות האתגרים הביטחוניים והכלכליים, מערכת ההשכלה הגבוהה ממשיכה להתפתח.
לדבריו, הרחבת הכשרת הרופאים, הקמת אוניברסיטת קריית שמונה בגליל ופתיחת מסלולי לימוד בפריפריה הם מהלכים שנועדו לחזק את המדינה בשנים הקרובות.
קיש התייחס גם לסיוע למשרתי המילואים והדגיש: "מי שמגינים על המדינה צריכים לדעת שהאקדמיה עומדת לצידם ומאפשרת להם להצליח".
מנכ"לית המל"ג, ד"ר מאיה לוגסי-בן חמו, ציינה כי העלייה במספר הסטודנטים בתקופה של אתגרים ביטחוניים וכלכליים מעידה על חשיבות ההשכלה הגבוהה ועל שאיפתם של צעירים לרכוש השכלה וכלים לעתיד.
יו"ר הוות"ת, פרופ' עמי מויאל, הדגיש כי מערכת ההשכלה הגבוהה היא מנוע צמיחה לאומי, חברתי וכלכלי, וכי פיתוח ההון האנושי הוא מרכיב מרכזי בחוסנה של מדינת ישראל.
סגן יו"ר המל"ג, פרופ' דודי שוורץ, התייחס לשינויים שמקדמת המועצה ואמר: "בחרנו בגישה של מל"ג יוזמת ולא רק מגיבה: מל"ג שנותנת אמון במוסדות ומסירה חסמים, כדי שיזמות ופיתוח יובילו לפריצות דרך במחקר, בהוראה ובקידום החברה".
לדבריו, בין הצעדים שקודמו נמצאים אימוץ הדוקטורט המקצועי-יישומי, הרחבת האפשרות להציע תארים בשפות שונות באמצעות למידה מרחוק ובינה מלאכותית, העברת סמכויות למכללות וייעול הליכי אישור תוכניות הלימוד.
שוורץ הוסיף כי בין האתגרים הבאים ניצבים קידום המחקר בישראל והטמעת הבינה המלאכותית בהוראה ובמחקר.
שנת הלימודים תשפ"ז נפתחת אפוא עם מספר שיא של סטודנטים, שינויים בבחירת מקצועות הלימוד והרחבת ההכשרה בתחומים הנדרשים למשק. לצד הגידול במספר הנרשמים, האתגר המרכזי של האקדמיה הישראלית יהיה להמשיך ולהכשיר את הדור הבא של הרופאים, המורים, המהנדסים והחוקרים, גם בצל השלכות המלחמה.
