האולפנים מלאים עכשיו בכעס התורן על הציבור החרדי. בגאונות הביאו כמה חרדים שעושים בושות ולא מייצגים את הקול האמיתי, מולם שמו כמה אנשי מילואים ערכיים מדהימים כדי לחדד ככה טוב טוב את הפער – רדודים מול עמוקים, תורמים מול משתמטים ויאללה מדורות של שנאה בינינו, איזה יופי? ואנחנו קונים!
באמת שיתגייסו כבר, איך הם לא מתביישים? איזה ניצול מביש, אלה נהרגים אלה חוגגים, עזבו רגע את כל הטיעונים בצד, את זה שמרגיש שמישהו מנסה להנציח את בעיית גיוס החרדים במקום לפתור אותה, את זה שמרגיש שעושים פה סיבוב פוליטי שמטרתו להוביל לבחירות, את זה שלצבא אין באמת כלים כרגע לגיוס המוני של חרדים, את זה שהחרדים מתנדבים בארגזים לא שלוש שנים אלא לכל החיים, בארגונים שאם רק כבר היו מסדירים את זה כשירות לאומי המספרים היו נראים אחרת, ושוב מישהו לא רוצה פיתרון אלא רוצה בעיה.

עזבו הכל. לי מרגיש ששכחנו שהיה פה שבעה באוקטובר, רק בגלל מדורות השנאה שהבעירו כאן בינינו בימים שלפניי. מדורות שהשיא שלהן הגיע ביום הכיפורים ובליל שמחת תורה, כן הפרדה לא הפרדה, כן הדתה לא הדתה. לא יחד וותרני אלא פירוד קיצוני. שכחנו איזה אוייב משותף אכזר ומכוער יש לנו, כמה הוא מאמין ביכולת לפגוע בנו כשאנחנו מסוכסכים.
יש הרבה מאוד לוחמים שאומרים אני נלחם כדי שאחי החרדים ישבו וילמדו תורה. אני רוצה שיהיה פה מי שיסגור לי את הפינה הזו שלי קשה להכיר ולבצע, אני מבין את חשיבות השמירה על הגחלת היהודית והמסורת, אני רוצה את נושאי הלפיד האלה בטוחים. זו השותפות בינינו, זו הזכות שלי. הם שומרים עלי בעזרת לימוד ואני שומר עליהם עם הנשק. הקול הזה נאמר אבל משום מה לא נשמע.

נכון, לא כולם לומדים, נכון, הגיע זמן לשינוי, והשינוי הזה קורה בתוך הציבור החרדי. תהיו בטוחים, אפילו נבחרי הציבור החרדי שלא פעם עושים לחרדים עוול (כמו שנבחרי הציבור שלכם עושים לכם). אפילו נבחרי הציבור הבינו שצריך להתחיל לשנות, הסכימו להבנה שמי שלא לומד יהיה חייב להתגייס.
אל תתנו לתקשורת המרכזית לעשות עליכם את הסיבוב, לזרוע פילוג ושנאה בינינו. האיזון בין לומדי התורה למשרתים קורם עור וגידים. הוא בדרך ואי אפשר באלימות וכפיה לגרום לאנשים שמתים מפחד מחילון, להתגייס כמו שאי אפשר לגרום לאנשים שמתים מפחד מכפייה דתית לשמור שבת. בסוף בין הצדדים יש רצון לפיתרון ושלום, וגם אהבה נהדרת, תפסיקו להאמין לכל מי שיגיד לכם אחרת.
