ישראל גולדמן, המגיע מרקע חרדי, שעד לפני שלוש שנים לא דמיין שאי פעם ילבש את המדים הירוקים, החליט להיכנס מתחת לאלונקה בעקבות טבח 7 באוקטובר, כשהיה בן 30 – ומיד נקלע לאחת המשימות המורכבות והקשות ביותר של המלחמה. "בתחילת הדרך לקחתי חלק במשימות זיכוי הגופות. זו הייתה עשייה לא פשוטה, אבל היא נתנה לי תחושה שאני נמצא במקום שבו אני יכול לתרום ולעשות משהו משמעותי", סיפר בריאיון ל-C14.
המהפכה השקטה בצה"ל: "יום אחד בשחור-לבן, יום אחד במדים"
כשבועיים בלבד לאחר פרוץ המלחמה, עבר גולדמן טירונות קצרה ומשם המשיך לשורה של תפקידים ברבנות הצבאית. הדרך שהחלה בימים הקשים שלאחר הטבח הובילה אותו בהמשך לחטיבת ההרים, שם הוא משמש כיום נגד הרבנות, תפקיד שמביא אותו כמעט מדי יום אל מוצבי הר דב והחרמון.
כשאומרים "נגד הרבנות של חטיבת ההרים", מה זה אומר בפועל? איך נראה היום שלך בחטיבה?
"להיות נגד הרבנות של חטיבת ההרים זה קודם כול להיות בשטח ולהיות עם החיילים. אני עובר כמעט מדי יום בין מוצבי החטיבה בגזרות הר דב והחרמון, ודואג לכל מה שקשור למענה של הרבנות, החל מכשרות, דרך אספקת תשמישי קדושה כמו טליתות וכיפות ועד לצרכים האישיים של החיילים".
"קשה – אבל מחזק": הטלטלה של האב החרדי שהובילה לגיוס בגיל 31
בתוך כל השגרה הזו, היה רגע שבו הרגשת במיוחד את המשמעות של התפקיד שלך?
"אני משתדל להיות שם בשביל כולם, גם בשביל החיילים הדתיים וגם בשביל מי שאינם דתיים. בסופו של דבר, הרבנות היא חלק מהחיים של החטיבה ושל האנשים שמשרתים בה, והעבודה שלי היא לתת מענה לכל מי שזקוק לו.
היו לי גם רגעים מיוחדים מאוד בתקופה האחרונה. כשהחטיבה הקימה מוצבים חדשים בגזרת הר דב, זכיתי לקבוע מזוזות במוצבים. גם כשהחטיבה השיגה שליטה מבצעית בגזרת החרמון והחיילים החלו לאייש את המוצבים השונים, קביעת המזוזות הייתה עבורי רגע משמעותי במיוחד. אלו רגעים שמסמלים התחלה של משהו חדש".
ראש השנה בפתח, איך מביאים את החג ללוחם שנמצא במשימה מבצעית ולא יכול לשבת סביב שולחן החג עם המשפחה?
"לקראת תקופת החגים יש הרבה מאוד היערכות. אנחנו דואגים לכך שבכל מוצב יהיה מה שצריך כדי שהחיילים יוכלו לקיים את החגים גם בתוך המציאות המבצעית. זה יכול להיות בניית סוכות במוצבים השונים, דאגה לשופרות לקראת ראש השנה, תשמישי קדושה וכל דבר נוסף שנדרש כדי לאפשר לחיילים לחגוג את החג כהלכתו. בסופו של דבר, חייל שנמצא במוצב רחוק מהבית ובזמן שהמשפחה שלו מתכנסת סביב שולחן החג, צריך להרגיש שגם כאן חושבים עליו".
יש לוחמים שיגידו: "אני לא דתי, זה פחות מדבר אליי". איך אתה גורם גם להם להרגיש שהעשייה שלך רלוונטית עבורם?
"אני מאמין שהעשייה שלנו רלוונטית לכולם. נכון, הרבנות עוסקת בהרבה דברים שקשורים לדת ולהלכה, אבל מבחינתי המטרה היא הרבה יותר רחבה, לדאוג לכך שלכל חייל תהיה האפשרות לציין את החג בצורה משמעותית. אני רוצה שכל חייל ירגיש שיש לו מקום ושהוא יכול לקחת מהחג את מה שמתאים לו. גם אם הוא לא אדם דתי, החג הוא עדיין חלק מהזהות ומהחוויה המשותפת שלנו".
יש אירוע או מפגש עם חייל שאתה לוקח איתך עד היום?
"יש כמה רגעים משמעותיים . אחד מהם היה כאשר החטיבה נבנתה והייתה לי הזכות להגיע, לסייע ולקבוע מזוזה בחדרי החיילים. רגע נוסף שאני זוכר במיוחד היה בחנוכה. הצלחנו להביא חנוכייה בגובה של כשישה מטרים למוצב חוצה גבול. זו הייתה משימה מורכבת מאוד מבחינה לוגיסטית, אבל כשהגענו לרגע שבו החיילים הדליקו את החנוכייה במוצב, הכול היה שווה את זה, מדובר בסמל.
אתה מגיע מרקע חרדי, אבל התגייסת רק בגיל 30 בעקבות המלחמה. למה בחרת לעשות את הצעד הזה?
"ברגע שהתחילה המלחמה, היה לי ברור שאני צריך להיכנס מתחת לאלונקה. לא הייתה לי באמת התלבטות. כשבועיים אחרי פרוץ המלחמה התגייסתי במסגרת תוכנית שלב ב'. עברתי טירונות קצרה ומשם התגלגלתי למספר תפקידים משמעותיים במסגרת הרבנות הצבאית. בתחילת הדרך לקחתי חלק במשימות זיכוי הגופות בימים שלאחר 7 באוקטובר. זו הייתה עשייה לא פשוטה, אבל היא נתנה לי תחושה שאני נמצא במקום שבו אני יכול לתרום ולעשות משהו משמעותי".
איך אדם שלא היה חלק מהמערכת הצבאית הופך בתוך זמן קצר לדמות משמעותית בחטיבה?
"משם המשכתי לעוד תפקידים במסגרת הרבנות, עד שהגעתי לתפקיד שלי היום כנגד הרבנות של חטיבת ההרים. אני משרת בחטיבה כבר כשנתיים וחצי, עוד מהתקופה שלפני הקמתה".
בשנה שעברה נבחרת למצטיין אלוף פיקוד הצפון. על איזו עשייה קיבלת את ההצטיינות, ומה מבחינתך היה הרגע שהצדיק אותה?
"אני מרגיש שההצטיינות הזו היא לא רק שלי. אני אמנם קיבלתי את התואר, אבל מבחינתי הוא שייך לכל האנשים שאני עובד איתם ולכל חיילי החטיבה. יש לי כמה כובעים בחטיבה ואני משתדל לפעול בכמה שיותר תחומים, להיות בקשר אישי עם החיילים ולסייע בכל מקום שבו אני יכול לתרום. הופתעתי והתרגשתי מאוד מתואר זה".
מניסיונך, האם חיילים חרדים מקבלים בצה"ל את מלוא הזכויות וההתאמות שהם זקוקים להן כדי לשמור על אורח חייהם?
"בעיניי יש מקום לשילוב של הציבור החרדי בצה"ל. אני חושב שהשירות הצבאי יכול לאפשר לכל אחד לתרום למדינה בדרך שמתאימה לו. כיום קיימות מסגרות שמאפשרות לחיילים שמגיעים מרקע חרדי להשתלב בשירות תוך שמירה על אורח החיים ועל הזהות הדתית שלהם. מסגרות כמו חטיבת החשמונאים נותנות מענה לצרכים האלה ומאפשרות לחיילים להגיע לשירות משמעותי תוך שמירה על הדברים שחשובים להם".
לסיום, מה המסר שלך לקראת תקופת החגים?
אני רוצה בעיקר להגיד תודה לכל משרתי הקבע והנגדים שעובדים קשה מאוד, פעמים רבות מאחורי הקלעים, כדי לאפשר לכל המערכת להמשיך לפעול. אני גאה להיות חלק ממשפחת הרבנות הצבאית וגאה מאוד להיות חלק ממשפחת חטיבת ההרים".
