נשיא סין שי ג'ינפינג קיים אמש (שלישי) את המצעד הצבאי הגדול בתולדות המדינה בכיכר טיאננמן, תוך הצגת כלי נשק מתקדמים, כולל טילים בליסטיים בין-יבשתיים בעלי יכולת נשיאת ראשי נפץ גרעיניים, טנקים חדישים ומל"טים מתקדמים, שהדגישו את המודרניזציה המרשימה של צבא השחרור העממי (PLA), כך דווח ברויטרס.
המצעד, שנועד להקרין את עוצמתה הצבאית של סין, כלל גם רמיזות דיפלומטיות לתמיכה מרומזת בתוכנית הגרעין האסורה של צפון קוריאה, שהעצימה את המתיחות הגיאופוליטית. נשיא סין, בלימוזינה פתוחה, בדק את הכוחות, בעוד מסוקים נושאים דגלים ענקיים ומטוסי קרב טסים במבנה מעל, בתצוגה בת 70 דקות מלאה בסמליות ותעמולה, שהסתיימה בשחרור 80,000 יוני שלום ובלונים צבעוניים. ג'ינפינג הזהיר כי "האנושות ניצבת בפני בחירה בין שלום או מלחמה, דיאלוג או עימות, win-win או סכום אפס", והדגיש כי סין "עומדת בצד הנכון של ההיסטוריה".

האירוע, לציון 80 שנה לתבוסת יפן במלחמת העולם השנייה, נדחה על ידי רוב מנהיגי המערב, כאשר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ומנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און, שנחשבים מנודים במערב עקב מלחמת אוקראינה ושאיפותיו הגרעיניות של קים, היו אורחי הכבוד.
קים, בהופעתו הרב-צדדית הראשונה, הפך לצפון קוריאני הראשון שהשתתף במצעד צבאי סיני מזה 66 שנה, והגיע עם בתו ג'ו אה, המועמדת כיורשתו על ידי המודיעין הדרום קוריאני, אך היא לא נראתה במצעד. נוכחותו של קים והתמיכה המרומזת של סין בתוכנית הגרעין שלו עוררו חששות ממעצמות המערב, במיוחד לאור הסכם שנחתם בין רוסיה לצפון קוריאה ביוני 2024 וברית דומה בין סין לפיונגיאנג, שעשויים לחזק את יכולותיה הגרעיניות של צפון קוריאה ולהשפיע על המאזן הצבאי באסיה-פסיפיק.

ג'ינפינג, לבוש חליפה בסגנון מאו דזה-דונג, קיבל על השטיח האדום למעלה מ-20 מנהיגים. ג'ינפינג שוחח שוב ושוב עם פוטין וקים ביציע הצפייה, בעוד 50,000 משתתפים צפו בתצוגה.
נשיא סים תיאר את מלחמת העולם השנייה כנקודת מפנה ב"התחדשות האומה הסינית", והציג בפסגה אזורית חזון לסדר עולמי חדש נגד "הגמוניה ופוליטיקת כוח", מכוון לטראמפ. אנליסטים, כמו וון-טי סונג מהמועצה האטלנטית, ציינו כי שי רואה בסין "במושב הנהג" לעומת "חד-צדדיות טראמפית".

פוטין חתם על הסכמי אנרגיה עם סין, והמצעד שימש את קים לקבל תמיכה מרומזת בתוכנית הגרעין שלו, מה שמעלה חששות לגבי שיתוף פעולה צבאי הדוק יותר בין שלוש המדינות. ג'ון צין ממכון ברוקינגס ציין כי המצעד מאפיל על טיהורים של גנרלים ב-PLA, תוך הדגשת מודרניזציה צבאית. המצעד גם עורר פטריוטיות בסין, עם עובדי ציבור שהונחו לצפות ולכתוב הרהורים, בעוד בייג'ינג נסגרה תחת אבטחה כבדה וגיוס עשרות אלפי מתנדבים למניעת אי-שקט.
המצעד מגיע על רקע מתיחות עם ארה"ב, בשל מכסי הסחר ומדיניותו הבלתי צפויה של הנשיא דונלד טראמפ, שכתב ב-Truth Social: "מסרו דרישת שלום חמה לפוטין וקים ג'ונג און, כשאתם קושרים קשר נגד ארצות הברית", תוך הדגשת תרומת ארה"ב לשחרור סין מיפן.
