accessibility-icon
share-icon
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

דיווח: המהלך הדרמטי של סין לשליטה מוחלטת בהון ששייך לאזרחים

אפרת ברינר

אפרת ברינר

לפני כשעה

1

8

like

3

dislike

במשך עשורים התקיימה בסין "עסקה שקטה": אזרחים ויתרו על חירות פוליטית תמורת חופש כלכלי והזדמנות לצבור עושר • כעת, כשהכלכלה הסינית נתונה תחת לחץ כבד, בייג'ינג משנה את כללי המשחק • באמצעות חסימת השקעות זרות, הגבלת ניוד הון ושימוש בחסכונות האזרחים כגלגל הצלה לחובות המדינה, המשטר הסיני הופך את המעמד הבינוני ל"בן ערובה" פיננסי


סין נמצאת בעיצומו של מהלך חסר תקדים להידוק החנק הפיננסי על אזרחיה. אחרי שבנתה את "חומת האש הגדולה" כדי לחסום מידע, בייג'ינג מקימה כעת חומה מסוג חדש: פיננסית. בעוד המשקיעים הסינים מחפשים מפלט מהשוק המקומי המדשדש, הממשל פועל בנחישות כדי לעצור את בריחת ההון ולהפנות את חסכונות האזרחים להצלת המערכת הבנקאית ולמימון שאיפות הטכנולוגיה הלאומיות, כך דווח היום (רביעי) ב"ניו יורק טיימס".

maximize-image
images-count3+
נשיא סין, שי ג'ינפינג | צילום: שאטסרטוק

המשבר הכלכלי הנוכחי בסין שואב את שורשיו מקריסת שוק הנדל"ן ב-2021. עבור הסיני הממוצע, דירה לא הייתה רק מקום מגורים – היא הייתה הפנסיה, קרן הלימודים לילדים והביטחון לעתיד. סקר של הבנק המרכזי מ-2020 חשף כי קרוב לשליש ממשקי הבית העירוניים החזיקו בשתי דירות, ויותר מ-10% החזיקו בשלוש דירות ומעלה.

כשהבועה התפוצצה, האמון נעלם. הציבור, שגם כך נאלץ לחסוך באגרסיביות בשל רשת ביטחון סוציאלית מצומצמת, נסוג ל"חסכונות הגנה". כתוצאה מכך, הפיקדונות בבנקים הסיניים תפחו לסכום דמיוני של 24.4 טריליון דולר – פי שלושה ממה שהיה לפני עשור. אך הכסף הזה הופך לנטל: בעוד הבנקים בסין מציעים ריבית אפסית של כ-1%, בשווקים בחו"ל ובארה"ב הריבית מגיעה לעיתים ל-4%.

maximize-image
images-count3+
צילום: קנבה

עבור בני המעמד הבינוני בסין, השוק האמריקאי הפך למקלט מבוקש. הנתונים מדברים בעד עצמם: בשנת 2025 לבדה, בריחת ההון מסין הגיעה לשיא של כל הזמנים – 809 מיליארד דולר. הונג קונג עקפה את שוויץ והפכה למרכז ניהול העושר הגדול בעולם, בעיקר בזכות זרם הכספים מהיבשת.

אך עבור המשטר בבייג'ינג, יציאת הכספים הזו היא לא רק כלכלית – היא פוליטית. כפי שכתב הו שיג'ין, לשעבר עורך ה"גלובל טיימס" ושופר המפלגה, השקעה בבורסות זרות היא פעולה "אנטי-פטריוטית". בייג'ינג זקוקה לכסף הזה כדי לפרוע את חובות השלטון המקומי, שצורכים כחמישית מהכנסותיהם רק עבור תשלום הריבית, וכדי לממן את המרוץ הטכנולוגי בשבבים ובינה מלאכותית.

maximize-image
images-count3+
מצעד צבאי סין, ארכיון | צילום: שאטרסטוק

התסכול בקרב המשקיעים גובר. "שו", עובד הייטק סיני, מסכם את הלך הרוח: "כל כך הרבה אנשים בעולם יכולים לסחור במניות אמריקאיות. למה הסינים לא?". הגבלות הממשל הופכות אגרסיביות: בנקים וברוקרים בחו"ל קיבלו הוראה לסגור חשבונות ללקוחות מהיבשת. כמו כן, אפליקציות כמו RedNote מוחקות מדריכים להשקעות בחו"ל. בנוסף, המשטר מאיים להחרים "רווחים לא חוקיים" שהופקו מהשקעות מעבר לים. עבור אנשים כמו "שו", הניסיון של SpaceX ואחרות למנוע ממשקיעים סינים להשתתף בהנפקות שלהן הוא רק חלק מתהליך רחב של בידוד פיננסי.

הניסיון של בייג'ינג להשאיר את הכסף "בתוך הבית" הוא הימור מסוכן. השלטון טוען שמדובר בביטחון לאומי, אללם המשקיעים הפרטיים רואים בזה כליאה של הונם הפרטי. בעוד רבים מנסים למצוא פרצות – פתיחת חשבונות בהונג קונג או נסיעות פיזיות לחו"ל – הלחץ עולה. סטיבן, עובד הייטק ממחוז גואנגדונג, מבהיר את תחושת הציבור: "שום כמות של פיקוח פיננסי לא יכולה למנוע מאנשים להעביר את הנכסים שלהם למקומות שמציעים הזדמנויות טובות יותר".

maximize-image
images-count3+
מצעד צבאי בסין, ארכיון | צילום: שאטרסטוק

בסופו של דבר, סין עומדת בפני צומת דרכים: כפייה פיננסית עשויה להציל את החובות בטווח הקצר, אך היא עלולה לערער את האמון האחרון שנותר למעמד הבינוני במדינה, ולדחוף אותו לנקוט בצעדים דרסטיים כדי להציל את מה שנותר מחסכונותיו.

עקבו אחרינו גם ב-Google News