בזמן שבמערב עוסקים באוקראינה, במזרח התיכון ובסין, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מרחיב את ההתבססות של מוסקבה באפריקה. על פי דיווח ב-CNN, רוסיה החליפה בחודשים האחרונים את הכוח הצבאי שהיא מחזיקה ביבשת, כאשר במקום קבוצת וואגנר, שניסתה למרוד בפוטין והואשמה בהפרות זכויות אדם חמורות באפריקה, הוצב כוח חדש באזורי ההשפעה של רוסיה – חיל אפריקה (Africa Corps), שנתון בפיקוח ישיר של משרד ההגנה הרוסי.
כוח וגנר, שהוקם על ידי יבגני פריגוז'ין ונחשב בעבר לזרוע הצבאית הלא רשמית של רוסיה, פעלה במשך שנים באזור הסאהל – חבל ארץ חצי-צחיח המשתרע מסנגל לסודן. הפעילות של הכוח, שזכה לשבחים מפי הנשיא ולדימיר פוטין ב-2023 על "אומץ וגבורה", כללה הגנה על נשיאים, כיבוש שטחים מידי מורדים ודיכוי קבוצות חמושות, בעיקר ברפובליקה המרכז-אפריקאית (CAR) ובמאלי, תוך שהיא מאפשרת לרוסיה להכחיש מעורבות ישירה במעשי זוועה המיוחסים לה.
3+האיחוד האירופי הטיל סנקציות על קבוצת וגנר ועל יחידים וישויות הקשורים אליה בשנים 2021 ו-2023. בין האישים עליהם הוטלו הסנקציות בשנת 2023 היה "ראש קבוצת וגנר במאלי, שם שכירי חרב של וגנר היו מעורבים במעשי אלימות ובהפרות זכויות אדם מרובות, כולל רציחות ללא משפט, כמו גם חברים בכירים שונים של הקבוצה בסרביה המאוחדת", מסרה מועצת האיחוד האירופי ל-CNN
לאחר מותו של פריגוז'ין בתאונת מטוס מסתורית ב-2023 והמרד הכושל נגד מוסקבה, הקרמלין החליט לשנות כיוון וביוני 2025, הכוח הודיע על נסיגתו ממאלי, וטען כי הוא "השלים משימה של שלוש וחצי שנים בלחימה נגד מורדים". אך במקום לסגת לחלוטין, רוסיה הציבה כאמור את חיל אפריקה – כוח חדש שמטרתו להמשיך את משימות וגנר, אך תחת פיקוח ישיר של משרד ההגנה הרוסי.
3+וגנר בתחפושת? או כוח שפועל בצורה "לגיטימית"?
בניגוד לווגנר, שהייתה קבוצה פרטית עם מידה מסוימת של אוטונומיה, "חיל אפריקה" כאמור פועל תחת פיקודו הישיר משרד ההגנה הרוסי, מה שמבטל את היכולת של מוסקבה להכחיש מעורבות במעשי הכוחות בשטח. על פי ערוץ הטלגרם הרשמי של החיל, הוא מורכב ממפקדים קרביים בכירים מהצבא הרוסי, כאשר עדיפות בגיוס עדיין ניתנה ללוחמי וגנר לשעבר ובהווה. לפי הערכות, כ-70%-80% מאנשי הקורפוס הם ותיקי וגנר, מה שמעלה את השאלה האם מדובר בריענון מותג בלבד או בשינוי מהותי.
החיל כבר החל לפעול במספר מדינות באפריקה, כולל ניז'ר ובורקינה פאסו, שתיהן תחת שלטון חונטות צבאיות, וגם ברפובליקה המרכז אפריקאית. במאלי, הלוחמים משתפים פעולה עם הצבא המקומי בלחימה נגד מיליציות וקבוצות ג'יהאדיסטיות. עם זאת, התבוסה הראשונה של החיל במאלי, באוגוסט 2025, כאשר לפחות שלושה לוחמים נהרגו במארב של קבוצת JNIM ליד טננקו, מעידה על האתגרים העומדים בפני הכוח החדש/ישן.
3+המטרות של פוטין: הגברת ההתבססות באפריקה והרחקת המערב
לפי הדייוח, המעבר ל"חיל אפריקה" נתפס כחלק ממאמץ רחב יותר של הקרמלין להגביר את השפעתו באפריקה, תוך צמצום ההשפעה המערבית, בעיקר לאחר נסיגה של כוחות צבא צרפת ממספר מדינות במרחב. במהלך פסגת רוסיה-אפריקה ב-2023, פוטין חשף כי הקרמלין חתם על הסכמי שיתוף פעולה צבאי-טכני עם יותר מ-40 מדינות אפריקאיות, כולל אספקת מגוון רחב של נשק וציוד.
המעבר לכוח מאפשר לרוסיה לשמור על נוכחות צבאית משמעותית תוך הפחתת הסיכונים הפוליטיים שהיו כרוכים בפעילות וגנר, שהייתה ידועה במעשי זוועה, כולל הרג וטבח של אזרחים. מומחים כמו חני נסייביה מהארגון ACLED (ארגון המנתח סכסוכים צבאיים) אמרו ל-CNN כי המעבר לקורפוס אפריקה הוא "מיתוג מחדש אסטרטגי" של מוסקבה, שמטרתו לחזק את השליטה על פעילות הכוחות תוך שמירה על היתרונות הכלכליים והגיאופוליטיים של וגנר.
3+בנוסף, המומחים טוענים כי פעילות "חיל אפריקה" עשויה להגביר את המתיחות עם המערב, שכבר הביע דאגה מההשפעה הרוסית הגוברת באפריקה. דו"ח של משרד החוץ האמריקאי מפברואר 2024 תיאר כיצד תעמולה רוסית, בסיוע עיתונאים מקומיים, פועלת להחליש את המוניטין של המערב ביבשת. לפי הדו"ח, רוסיה ממשיכה להשתמש בתעמולה, כמו סוכנות הידיעות "יוזמת אפריקה", כדי לקדם את תדמיתה ככוח מייצב תוך הכפשת המערב.
בעוד אירופה ובפרט צרפת נסוגה מאפריקה, הקרמלין ממשיך להרחיב את נוכחותו באפריקה, כולל תוכניות לבסיס צבאי באזור הסאהל, וחיזוק קשרים עם משטרים כמו זה של גנרל ח'ליפה חפתר בלוב. נראה כי המטרה היא לא רק שליטה במשאבים, אלא גם יצירת קואליציה אנטי-מערבית ביבשת.
