זה היה אמור להיות רגע חגיגי, תיקון היסטורי. לאחר שנים ארוכות של מאבקים, ובסיומן חמש שנות בנייה, עמד מבנה האולפנה החדש ביבנה מוכן לקלוט את תלמידותיו. סוף סוף, אחרי שנים של כיתות צפופות ותנאים ירודים במבנה הישן, חיכו להן כיתות מרווחות, מעבדות, אולם כינוסים ומרחבי למידה ייעודיים, כל מה שהובטח להן כדי לתקן תחושת אפליה רבת שנים.
אבל הרגע הזה הפך לאכזבה קשה. החלטתו של ראש העיר, רועי גבאי, לפצל את המבנה המיועד ולשכן בו גם את תיכון "שחקים" הממלכתי, הפכה את תחושת ההישג לתחושת עלבון וזעם. ההחלטה, שבעירייה מגדירים כ"פתרון זמני", נתפסת בקרב הורי האולפנה כפרק נוסף של זלזול, קיפוח ופגיעה קשה בחינוך של בנותיהם.
אפליה היסטורית בהקצאת משאבים
כדי להבין את עומק הפערים, יש לחזור אחורה. בקהילה הדתית לאומית עולה תמונה ברורה של הקצאת משאבים לא שוויונית: בארבעים השנים האחרונות הוקמו ביבנה כארבעה עשר מוסדות חינוך חדשים למגזר החילוני. לעומת זאת, לציבור הדתי-לאומי, המהווה לפחות שלושים אחוזים מתושבי העיר, הוקמו שני מבנים בלבד, וגם הם קמו לאחר מאבקים ארוכים. לכן, ההחלטה הנוכחית אינה נתפסת כאירוע נקודתי, אלא כסימפטום של מדיניות ארוכת שנים, הגורמת לציבור שלם להרגיש שקוף.
4+ההתנגדות לפיצול המבנה, אינה נוגעת רק לצפיפות שתיווצר. זו פגיעה קשה בצביון החינוכי, בערכים של קהילה שלמה, האולפנה אינה רק מוסד לימודים, אלא סביבה חינוכית מובנית, שנועדה לבנות בלבד ולשקף אורח חיים וזהות. החלוקה הזו מפרקת את המהות שלשמה נלחמו על המקום הזה.
תכנון לקוי של העירייה על חשבון הבנות
המשבר הנוכחי הוא תוצאה של שורה של החלטות שהתקבלו בשנים האחרונות. עם כניסתו לתפקיד, ראש העיר אישר את פתיחתו של תיכון "שחקים", עוד לפני שהיה לו מבנה קבע. כתוצאה מכך, התיכון התארח באופן זמני בבית ספר יסודי, כשההבטחה הייתה שבקרוב ייבנה עבורו מבנה ייעודי.
אלא שכשלוש שנים חלפו, ורק לאחרונה החלו עבודות הבנייה של המבנה החדש. בינתיים, ההרשמה ל"שחקים" זינקה, והעירייה מצאה את עצמה מול מחסור חמור בכיתות. במקום למצוא פתרון יסודי ומתוכנן מראש, נבחרה הדרך הקלה: להשתמש במבנה האולפנה החדש ולפצל אותו בין שתי המסגרות.
4+עבור ההורים והקהילה הדתית לאומית, ההחלטה הזו אינה רק פתרון טכני לבעיית צפיפות, אלא מהלך שמגלגל אליהם את מחיר הטעויות התכנוניות של העירייה, למרות שקיימות חלופות רבות, הגיוניות והוגנות יותר, שניתן היה לבחון לפני קבלת ההחלטה.
החלופות שהוצעו – ונדחו…
הצעה שהגיעה מראש העיר הייתה להשאיר את בנות האולפנה עוד שנה במבנה הישן והמתפורר, עם שיפוץ קל, בזמן שהתיכון החילוני "שחקים" ייכנס כולו למבנה החדש. אבל האפשרות ההפוכה, שתיכון "שחקים" הוא זה שיעבור זמנית למבנה הישן לא באה בחשבון, בטענה שזה עלול לפגוע בהרשמה לתיכון. זה לא עניין אף אחד שבמשך שנים, בנות האולפנה נאלצו לנסוע ללמוד מחוץ לעיר, רק כי לא היה להן בכלל לאן להירשם.
חלופה נוספת שהציעו הורי הבנות, להשאיר את תיכון "שחקים" במקומו הנוכחי, בבית הספר היסודי "פרדס צפוני", ולהעביר זמנית את תלמידי היסודי למבנה החדש במקום התיכון החילוני. זה מוכיח שהמאבק שלהם הוא לא על צפיפות, אלא על ערכים, על חינוך ועל הזכות לסביבה מותאמת לבנות בלבד. אבל גם את החלופה הזו, ראש העיר דחה.
4+עלו הצעות נוספות, כמו להקים כיתות זמניות בשטח של "שחקים" או לפזר חלק מהתלמידים בין מבנים אחרים בעיר, כמו שנעשה במקומות אחרים בארץ, אבל אף אחת מהן לא נשקלה ברצינות.
רוב חברי המועצה מתנגדים
תחושת חוסר הצדק לא מורגשת רק בציבור הדתי. בישיבת המועצה שעסקה בחלוקת מבנה האולפנה, ראש העיר הבין שאין לו רוב, אבל התעקש ועמד על כך שמדובר ב"דירקטיבה" שלו. את אחת ההתנגדויות החריפות העלתה חברת המועצה רונית ארנפרוינד, שמייצגת לכאורה את הציבור החילוני בעיר: "כשיש בעיה שלא נוחה לך, אתה פתאום לא מאשר דיון. אתה עושה טרללת של בתי ספר כאילו זה משחק שבץ-נא לערב של בינגו. ואני, כמייצגת לכאורה את החילונים, זוכרת שבמשך שנים החמ"ד קופח. עכשיו יש סוף סוף מענה מלא לחמ"ד, וזה התיקון שאנחנו צריכים לתת לאוכלוסייה הזו".
משרד החינוך נכנס לתמונה – והיא לא משתנה
למרות שראש העיר טען לאורך כל הדרך שמדובר בהחלטה שלו, מתברר שהסמכות האמיתית לחלוקה היא של משרד החינוך. כשההורים הבינו את זה, הם פנו למשרד שוב ושוב, התריעו והזהירו. סיפרו שראש העיר עושה סיורים במבנה החדש עבור התיכון החילוני, בזמן שזעקות ההתנגדות מצידם לא מקבלות שום משמעות. כל חלופה שהציעו, נדחתה בלי בדיקה אמיתית.
4+לבסוף נקבעה פגישה עם נציגי משרד החינוך, וההורים יצאו ממנה בתחושת אופטימיות זהירה, הם קיבלו את ההרגשה שמבינים אותם ושינסו לבוא לקראתם, מה שלא קרה, ובפועל הזמן פשוט נמרח.
ראש העיר מצידו הבטיח שהתיכון החילוני ישתמש במבנה החדש של האולפנה רק שנה אחת, עד שיסיימו לבנות עבורו את המבנה הקבוע. אבל העבודות התחילו רק לאחרונה, ואין ספק שהבנייה תימשך יותר משנה. ולכן, כשההורים ביקשו התחייבות כתובה מראש העיר, הוא סירב.
בפגישה נוספת שקיימה נציגות הורי בנות האולפנה עם גורמים במשרד החינוך, אמר סמנכ"ל הפיתוח כי עבודות הבנייה יימשכו לפחות שנתיים. בתגובה, הבהיר מנכ"ל המשרד שאם אכן כך, והחלוקה צפויה להימשך יותר משנה, בניגוד לטענות ראש העיר, הוא לא יאשר את המהלך. בשונה מהתנהלות העבר, המנכ"ל אף אמר להורים כי הפעם יהיו שותפים מלאים לכל אורך תהליך קבלת ההחלטות. אבל מאז, דממה.
4+ההורים שלחו לפחות שלושה מכתבים למנכ"ל משרד החינוך, ביקשו תשובות, ניסו להבין איפה הדברים עומדים והאם יש התקדמות. אך התגובה היחידה שקיבלו הייתה ששר החינוך, יואב קיש, מתנהל בנושא ישירות מול ראש העיר. אבל כשהם פנו לשר עצמו, הוא הבהיר להם שהוא לא מעורב בשום צורה. מכאן התחושה רק התחזקה, משהו כאן לא מסתדר, ומה שהיה אמור להיות הליך מקצועי נראה יותר כמו מהלך פוליטי, על חשבון הגב של הבנות.
בעקבות פנייה של מערכת ערוץ 14 למנכ"ל משרד החינוך, הצלחנו לקבל תשובה, אך היא סותרת לחלוטין את מה שנאמר להורים בפגישה. בתשובתו, אישרה את חלוקת מבנה האולפנה החדש יחולק בין בנות האולפנה לתיכון החילוני. את הבשורה הזו נאלצנו להעביר להורי בנות האולפנה, מציאות שממחישה את תחושת האבסורד וחוסר הצדק. נראה שגם בדרגים הגבוהים, קולו של ציבור שלם, ציבור שמבקש כל כך מעט ותורם כל כך הרבה, פשוט אינו נשמע.
כשפנינו שוב למנכ"ל, והזכרנו כי החלטתו עומדת בניגוד להבטחות שניתנו להורים, ביקשנו לדעת מדוע הפניות שלהם נותרות ללא מענה. התגובה שקיבלנו הייתה קצרה וחותכת: "אין לנו עוד מה להוסיף."
במכתב האחרון ששלחה הנהגת ההורים למנכ"ל משרד החינוך, כתבו במפורש: אם ההחלטה לא תבוטל, הם לא יפתחו שנת הלימודים. אבל בשטח, שום דבר לא זז. גם אחרי ההתרעות, גם אחרי המכתבים, וגם אחרי ההודעה, הכול ממשיך כאילו לא נאמר דבר.
תגובת עיריית יבנה:
"עיריית יבנה פועלת בתיאום משרד החינוך במטרה להבטיח מענה מיטבי לכלל תלמידות ותלמידי העיר. לאחר שנים בהן האולפנה פעלה במבנה ותיק, השקיעה העירייה מאמץ אדיר להשלמת המבנה החדש והמרשים – חלופה עדיפה בהרבה על הישארות במבנה הקודם שכיום חולק מבנה משותף עם ישיבה תיכונית לבנים. כלל החלופות נבחנו בצורה יסודית וההחלטה לייצר הפרדה מלאה בין המוסדות ואירוח של שני מוסדות, זה לצד זה, היא דבר שמתקיים בכל עיר לצד אתגרי הבינוי והצמיחה. בית הספר נבנה בראייה עתידית ומכיל כמעט פי 2 כיתות מהנדרש ועל כן הדבר אפשרי באופן מקצועי, הפרדה מוחלטת בכניסות נפרדות, חצרות נפרדות ובאופן שאינו פוגע זה בזה. משרד החינוך בחן את החלופות ובחר חלופה זו כמועדפת וטובה ביותר. ראש העיר לא יאפשר שיח שלילי ומפלג וכל המאמץ מושקע ביצירת התנאים לפתיחת שנת הלימודים כסדרה, תוך מענה לכלל התלמידים. אנו קוראים לכולם לאמץ שיח חיובי, מכיל ומאחד ולהוות לתלמידי העיר דוגמה טובה לערכים אלה".
תגובת משרד החינוך:
"עיריית יבנה גיבשה את המהלך לשילוב זמני של בית הספר "שחקים" במבנה האולפנה החדש בשנת הלימודים תשפ"ו. מכלול החלופות נבחן מקצועית על ידי מנכ"ל משרד החינוך, ולאחר הצגתן גובש המתווה הנוכחי. הסידור אושר בכפוף לתנאים ברורים: הפרדה מלאה בין המוסדות, כניסות ואבטחה נפרדות, ותעדוף לצרכי האולפנה. מדובר במענה זמני בלבד עד להשלמת מבנה הקבע של "שחקים" במהלך 2026. בראשית 2026 תתקיים ישיבת מעקב בראשות המנכ"ל לבחינת סטטוס הבינוי".
