ב-22 ביוני פתחה ארצות הברית במתקפה על מתקן העשרת האורניום פורדו שבאיראן, הקבור עמוק בתוך הר. התקיפה בוצעה באמצעות הפצצות הקונבנציונליות חודרות העומק החזקות ביותר שארה"ב ייצרה אי פעם – מדגם GBU-57.
התקיפה כוונה לפגוע בשני פירי אוורור של המתקן. בכל אחד מהם הוטל רצף של שש פצצות, במטרה לשבור את שכבות הסלע והבטון שמגנות על האתר התת-קרקעי.
4+גורמים במשרד ההגנה האמריקאי אמרו כי הפצצות כנראה לא הגיעו לתאי הצנטריפוגות החיוניים לתוכנית הגרעין, אך ציינו כי המטרה הייתה לגרום להשמדתן באמצעות גלי הלם והשפעות הפיצוצים.
ההערכה האמריקאית האחרונה הגדירה את הנזק כ"חמור", אך ללא גישה לאתר ייתכן שיחלוף זמן עד שמומחים חיצוניים יוכלו להעריך את מלוא עוצמת הפגיעה.
4+הפצצה: GBU-57
המומחים מתארים את ה־GBU-57 כ"כדור ענק". היא שוקלת כ־14 טון, מכילה יותר מ־2.2 טון חומרי נפץ, ומשוגרת ממפציץ B-2. הפצצה פוגעת בקרקע במהירות על-קולית לפני שהיא מתפוצצת.
למרות עוצמתה, מומחים מסבירים שגם פצצה כזו אינה בהכרח מסוגלת להשמיד מטרה עמוקה במיוחד, הקבורה בתוך סלע הררי. הערכה גסה מצביעה על חדירה של כ־10 מטרים בלבד לסוגי הסלע הנפוצים באזור, בעוד עומק מתקן פורדו מוערך בין 70 ל־110 מטרים.
The Pentagon has released footage showing how GBU-57 bunker-buster bombs, used in the strike on Iran, function in action. pic.twitter.com/GHRqVqgNfx
— Open Source Intel (@Osint613) June 26, 2025
עם זאת, סדקים שייווצרו בפיצוץ הראשון עלולים לאפשר לפצצות הבאות להעמיק את החדירה. מומחים מציינים כי חישוב מדויק של הנזק אפשרי רק באמצעות סימולציות מתקדמות, נתוני ניסויים מסווגים וידע מפורט על מבנה המתקן והגיאולוגיה של האתר.
פירי האוורור
מתכנני התקיפה התמקדו בפירי האוורור של פורדו, הנפתחים בצלע ההר, כדי לעקוף את הסלע הקשה שמעל המתקן. הפירים אינם ישרים אלא מתפתלים בזוויות, והדרך לבונקר מתיישרת רק בחלקה התחתון.
Satellite imagery shows damage to the Fordow Nuclear Facility in Central Iran, following last night’s strikes against the underground complex by the U.S. Air Force. At least six impact sites from 12 GBU-57A/B MOP (Massive Ordnance Penetrator) 30,000lb “Bunker Buster” Bombs… pic.twitter.com/5d6CGiq8B8
— OSINTdefender (@sentdefender) June 22, 2025
לפי תדרוך של הפנטגון ב־26 ביוני, המטרה הייתה להשמיד את מכסה הבטון בפצצה אחת ולהטיל חמש נוספות במורד הפיר. כך, תכננו לפגוע בעומק המתקן מבלי לפרוץ ישירות דרך שכבות הסלע.
הגיאולוגיה
גיאולוגים מסרו ל"ניו יורק טיימס" כי אזור פורדו מורכב בעיקר מסלע וולקני מסוג איגנימבריט. סלע זה נחשב יחסית רך ונקבובי, ולכן מקל על חציבה ובניית בונקרים תת-קרקעיים. יחד עם זאת, הנקבוביות שלו עשויה לסייע דווקא לאיראנים בדיכוי גלי הלם של פיצוצים, בדומה לשקיות חול סביב מבצרים ישנים, שהוקמו כדי לעצור את כדורים.
4+מבנה המתקן
למתקן בפורדו מספר קומות, מה שהגדיל את כמות הפצצות שהאמריקאים חישבו שיידרשו להשמדת הצנטריפוגות.
איראן, כיצרנית בטון גדולה, פרסמה מחקרים על שימוש בבטון מחוזק בסיבי פלדה זעירים. סיבים אלה מונעים מהסדקים להתרחב תחת לחץ, ומגבירים את עמידות הבטון בפני פיצוצים. בארה"ב נהוג לרסס שכבה כזו על פנים מנהרות כתוספת הגנה, ולא ברור אם האיראנים יישמו שיטה זו בפורדו.
4+אפשרות נוספת להגנה היא שימוש בלוחות פלדה, שנועדו לבלום גלי הדף או למנוע רסיסי בטון. ידוע כי חלק מהתאים במתקן נבנו עם קירות עבים, דלתות כבדות ועמידות בפני פיצוצים – כך דיווחו פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לאורך השנים.
מידת הנזק
עד כמה ניזוק פורדו? התשובה תלויה במידת הקרבה של הפיצוצים לבונקר ובמשתנים רבים נוספים.
גורמים במשרד ההגנה האמריקני מעריכים כי הפצצות לא הגיעו ישירות לחדרי הצנטריפוגות, אך נועדו לגרום להשמדתן באמצעות גלי הלם. גם אם לא חדרו לעומק, פיצוצים סמוכים או בפירי האוורור עלולים לגרום לנזק מבני חמור.
4+מומחים אומרים, כי בהתחשב בהכנות האמריקאיות, סביר שנגרם נזק משמעותי. גורמים בארה"ב אף טוענים כי התקיפה "מחצה" את מערך הצנטריפוגות. עם זאת, בכיר לשעבר בבית הלבן, הדגיש כי יעילות הפגיעה תלויה בסוג ההרס: אם מדובר בעיקר בגלי הדף, ייתכן שניתן לשקם את הציוד. אם מדובר בפיצוץ ישיר – ייתכן שנגרם חורבן כמעט מוחלט.
