שר המשפטים יריב לוין החליט השבוע לעשות מעשה לנוכח השימוש המופרז שהיועמ"שית גלי בהרב-מיארה עושה בלשכתו בתל אביב. הוא החליט לשים לזה סוף והורה להחליף מנעולים.

יריב לוין החליף את המנעולים בלשכה, היועמ"שית נותרה בחוץ
בסופו של יום, איך אתם הייתם מגיבים אם הייתם מתירים למישהו לעשות שימוש במשרד שלכם (הלשכה הציבורית של שר המשפטים היא לשכתו שלו), ולאחר מכן מבקשים להפסיק להתיר לו (בשל חוסר אמון קיצוני או הגזמה בשימוש), והאדם שקיבל מכם את הרשות היה טוען שזה הפך להיות שטח שלו? נדמה לי שהייתם טוענים שמדובר בחוצפה ובכפיות טובה בסיסית.

ואז, כצפוי, התחילה המקהלה הצבועה של ה"אוי אוי אוי" – מבובת המחאה עמית בכר בלשכת עורכי הדין, המשך בתקשורת של ההגמוניה הישנה; וכלה בבקשה לצווים לביזיון בית משפט כנגד השר לוין. ראו את הקריקטורה בעיתון "דיבת הארץ" שמוביל את מקהלת ה"אוי אוי אוי" של ההגמוניה הישנה והצבועה.
עכשיו בואו נזוז כמה חודשים בזמן, וניזכר בפרשה שבה בג"ץ דחה את העמדה המופרכת של היועמ"שית כנגד מינוי הנציב הזמני של שירות המדינה, עו"ד רואי כחלון. בשיטתה הידועה, בהרב-מיארה פתחה ב"חקירה משמעתית" נגד כחלון בטענה כי "שיפץ" את קורות החיים שלו, כשבצעירותו בעבודה סטודנטיאלית (לפני 20 שנה…) ניהל מכון כושר ולטענתה הגזים במספר העובדים שהיו נתונים למרותו, כשמאז הספיק לשמש כמנהל בכיר בפרקליטות המדינה וניהל עובדים רבים.

נזכיר שהגברת הנכבדה שיפצה את קורות החיים שלה עצמה כשהייתה מועמדת לתפקיד היועמ"שית וציינה את השופטת ענת ברון כממליצה שלה, וברון עצמה טענה שאיננה מכירה אותה ומעולם לא הסכימה להמליץ עליה. וכמובן שאיש לא לא פתח בחקירה משמעתית נגד הגברת על "שיפוץ" חמור של קורות החיים, ועוד לתפקיד כה חשוב כמו היועץ המשפטי לממשלה. כן, זה מה שנדרש כדי לשדרג קורות חיים, כשיו"ר ועדת האיתור, נשיא העליון בדימוס גרוניס, שהתנגד למינויה תיאר את המינוי כמו "מינוי תת-אלוף לרמטכ"ל".
נחזור לעניינו של כחלון ומינויו לתפקיד מ"מ נציב שירות המדינה, בהרב-מיארה התנהגה כמו ארגון פשע, ורתחה על כך שבג"ץ דחה את עמדתה ואישר לכחלון לשמש כמ"מ נציב שירות המדינה לשלושה חודשים: אז מה היא עשתה? היא הורתה לנתק את כחלון מהאימיילים וממערכות משאבי האנוש של הנציבות, ופעלה מאחורי הקלעים להורות להנהלת הנציבות לא לשתף עמו פעולה. וזאת למרות פס"ד ברור של בג"ץ שדחה את עמדתה המשפטית מכל וכל, ולא אישר לה להגביל את סמכויותיו של כחלון.

כשכחלון זימן את יועמ"שית הנציבות לברר על בסיס איזו סמכות ניתנה ההוראה, היא גמגמה וניסתה לתלות זאת בחקירה המשמעתית שפתחו נגדו. אבל ששאל מה הקשר בין ניתוק המיילים של הנציב לבין דיווח על היקף עבודה בחדר כושר לפני עשרים שנה, לא קיבל מענה. וכך מוצא את עצמו העובד הבכיר ביותר בשירות המדינה, כך לפי החוק של מדינת ישראל, נתון לנקמנותה של אישה אחת, לא מרשימה ביכולותיה המשפטיות או האינטלקטואליות, אבל מרשימה בנכלוליותה ודרכי פעולתה המאפיוזיות.
כן, ככה זה, חברים: יש את ראשת המאפיה הישראלית – בהרב-מיארה – שלה מותר לעשות הכול, בניגוד לחוק, מבלי לנמק; סתם כי היא מורה ליועמ"שית של הנציבות להתיישר לפיה. איך אמרה ח"כ אפרת רייטן – לא ממש העפרון הכי מחודד בקלמר: "היועמ"שית היא החוק".
אז נכון, אני לא הייתי מחליף את המנעולים. הייתי מנחית משהו אפקטיבי במיוחד, כמו סנקציות משתקות מצד ממשל טראמפ על בהרב-מיארה ועל יצחק עמית, ושולל ויזות מכל ראשי המחאה שפעלו, לכאורה, בניגוד לחוק האמריקאי. עליהם הייתי מנחית פטיש עשרים קילו וסוגר עניין. ולגבי נעילת המשרד האהוב עליה בתל אביב, לא יזיק אם תחזור למקורות ותלמד על בשרה ש"מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך".
