במדינה דמוקרטית מתוקנת, יועץ משפטי לממשלה כשמו כן הוא: יועץ. תפקידו לסייע לממשלה הנבחרת לממש את המדיניות שלשמה קיבל את אמון הציבור, תוך שמירה על גבולות החוק. אך לאורך כל כהונת הממשלה הזו, הפכה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, את תפקידה ממיועצת – לשליטה בפועל. במקום לשרת את שלטון החוק, היא בחרה לנהל מלחמת חורמה אקטיבית נגד מימוש המדיניות של הממשלה, ובכך רמסה ברגל גסה את עקרונות הדמוקרטיה הבסיסיים ביותר ואת בחירתם הלגיטימית של מיליוני אזרחי ישראל.
2+התנהלותה של בהרב-מיארה לאורך השנים האחרונות חרגה מזמן מגבולות הוויכוח המשפטי הלגיטימי. זו הייתה סדרת פעולות שיטתית שנועדה לתקוע מקלות בגלגלי הרשות המבצעת. בכל צומת החלטה מרכזי – החל מהמאבק בטרור, דרך סוגיות הגירה ומשילות, ועד לרפורמות אזרחיות – התייצבה היועמ"שית כחומה בצורה, לא כדי למצוא פתרונות חוקיים, אלא כדי להגיד "לא" מוחלט ומגמתי. בכל מדינה דמוקרטית אחרת, מציאות שבה פקיד ממונה מונע במפגיע מממשלה נבחרת למשול הייתה מהווה עילה מיידית לפיטורין או להתפטרות מהדהדת. אך כאן, המשילות נלקחה בשבי.
שיאם של הכשלים המקצועיים והערכיים הללו התנקז לשני אירועים מכוננים, הממחישים את עומק הפגיעה של מוסד הייעוץ המשפטי הנוכחי בביטחון המדינה ובערכיה. הראשון הוא הטיפול השערורייתי והמביש בפרשת שדה תימן. במקום להעניק גיבוי משפטי וחוסן למערכת הביטחונית הלוחמת בזמן מלחמה קיומית, אפשרה היועמ"שית פגיעה קשה במעמדם ובתדמיתם של לוחמי צה"ל, תוך יצירת קרקס תקשורתי ומשפטי ששיחק ישירות לידי אויבינו בעולם והחליש את רוח הלחימה.
2+האירוע השני, חסר התקדים בחומרתו, נוגע להתערבותה הבוטה והאבסורדית בניסיון לטרפד את מינויו של תא"ל רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד. במפגן של אובדן דרך מוחלט, בחרה היועמ"שית להגיש תצהירים חסויים נגד המינוי, תוך העלאת הטענה המקוממת שלראש הממשלה אין סיווג ביטחוני גבוה מספיק כדי לקרוא את החומר – עמדה הזויה שנדחתה על הסף ובשאט נפש על ידי שופטי בג"ץ, שאישרו את המינוי של גיבור ישראל לתפקיד החשוב. ניסיון הסיכול הזה, בלב ימי מערכה צבאית, ייזכר לדיראון עולם כביטוי המובהק ביותר של צביעות ורדיפה פוליטית.
הכישלונות הללו אינם מקריים. הם מצטרפים לשרשרת ארוכה של מחדלים: החל מהיעדר אכיפה שוויונית והחלת סטנדרטים כפולים וצבועים כלפי הפגנות ומחאות משני צדי המתרס הפוליטי, דרך מתן "אור ירוק" להסכמים מדיניים וכלכליים דרמטיים בתקופת ממשלת מעבר, כמו הסכם הגז עם לבנון, ועד לשיתוק מוחלט של משרדי הממשלה בשגרה ובחירום.
2+אך הימים הללו עומדים להסתיים. מערכת הבחירות כבר נמצאת בפתח, והניסיון לייאש את המחנה הלאומי ואת הרוב הדמוקרטי בישראל עתיד להתרסק אל מול המציאות. למרות כל הניסיונות של מערכת המשפט לסרס את כוחה של הממשלה, חרף הרמיסה של פתק ההצבעה ועל אף התחושה הקשה של שלטון הפקידים – אזרחי ישראל והימין לא יישארו בבית. הם ינהרו בהמוניהם לקלפיות, מתוך הבנה עמוקה שהתשובה היחידה לדיקטטורה המשפטית היא מימוש הזכות הדמוקרטית בקלפי.
גלי בהרב-מיארה תסיים בקרוב את תפקידה ותעזוב את לשכת היועמ"ש, אך המורשת שתותיר אחריה כבר חתומה. בספרי ההיסטוריה של מדינת ישראל היא תיכתב ותיזכר כיועצת המשפטית הפחות מקצועית ביותר שידעה המדינה. כדמות הצבועה ביותר שישבה על הכיסא הזה, כמי שגרמה את הנזק והפגיעה הקשים ביותר לאינטרסים הלאומיים של ישראל, וכמי שחתמה את כהונתה עם הכישלונות הגדולים והמפוארים ביותר. הציבור הישראלי לא ישכח את השנים הללו, ולא יסלח על רמיסת ריבונותו.
