שעות ספורות לפני שוועדת הכנסת צפויה לדון בהדחתו מראשות ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין פרסם הבוקר (שני) את טיוטת המתווה שלו להסדרת סוגיית גיוס תלמידי הישיבות. במסמך שפרסם נכללים גם עקרונות החוק המוצע וגם סעיפים שטרם גובשו במלואם – כמו תנאי השירות הלאומי והיקף החנינות.
לפי מקורביו של אדלשטיין, פרסום הטיוטה נועד להדגים את הרף המינימלי ההכרחי לגיוס החרדים, תוך שמירה על כבוד לימוד התורה. בין היתר נכללים בו סעיפים שיאפשרו פטור קולקטיבי למי שיוכיח עמידה בלימודים תורניים, לצד הידוק משמעותי של הפיקוח והשלכות על מוסדות שלא יעמדו ביעדי הגיוס.


מה כולל המתווה?
החוק המוצע – "שירות ביטחון (תיקון – שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022" – שואף לצמצם את הפערים בנטל השירות ולשלב את החברה החרדית גם בשירות האזרחי ובתעסוקה, תוך שמירה על מעמד לומדי התורה.
עיקרי ההצעה:
דחיית שירות מותנית: תלמיד ישיבה יוכל לקבל דחיית שירות אם ילמד לפחות 45 שעות שבועיות, יתייצב לבדיקות רפואיות ולא יעסוק בעבודה אחרת.
מסלולים חלופיים: בגיל 20 ניתן יהיה להתנדב לשירות אזרחי, ובגיל 21 לשרת בשירות סדיר מקוצר של 3 חודשים או 3 שבועות במסלול חירום והצלה.
גיל הפטור: יעמוד על 26, אך בשנים הראשונות החוק יקבע גילי פטור מוקדמים – 21 ולאחר מכן 22.
יעדי גיוס: בשנה הראשונה היעד יעמוד על 4,800 מתגייסים. אי-עמידה ביעדים תגרור קיצוץ תקציבי בישיבות.
סנקציות אישיות: שלילת רישיון נהיגה, הגבלת יציאה מהארץ, שלילת מענקים והטבות – למי שלא יתגייס או לא יקבל פטור.
פיקוח חמור: שימוש בזיהוי ביומטרי למעקב אחר תלמידי הישיבות, ואפשרות להסיר ישיבות שלא עומדות בתנאים מהרשימה המוכרת. מוסדות שידווחו דיווחים כוזבים ייקנסו.
הטבות למתגייסים: מענק של 50 אלף שקל לרכישת דירה עד 600 אלף ש"ח, חצי תקצוב למעונות ביום כניסת החוק לתוקף – שיושלם רק אם יעמדו ביעדים.
הוראות מעבר: תקופת ניסיון בת שלוש שנים, שלאחריה יידרש תיקון חקיקה חדש אם לא יושגו היעדים.
שילוב נשים: החוק קובע כי שירותן של נשים לא ייפגע בעקבות השינויים המוצעים.
