מותו הטראגי של קית' מקאליסטר, גבר בן 61 מניו יורק, שנסחף לתוך מכשיר MRI בעקבות שרשרת מתכתית שענד ממשיך לעורר סערה ולהציף שאלות קשות על נהלי בטיחות במכוני הדמיה רפואית.
מהם הסיכונים האמיתיים של המכשיר ואילו כללים אסור לעבור עליהם בשום פנים ואופן? ד"ר אסנת רזיאל, מומחית בכירורגיה וטיפול בהשמנה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל עושה לנו סדר.
6+מהפכה רפואית עם צד מסוכן
דימות תהודה מגנטית (MRI) נחשבת לאחת ההמצאות הבולטות ברפואה המודרנית. היא אינה פולשנית, אינה כרוכה בקרינה מייננת, ומספקת תמונה מפורטת של רקמות, איברים וכלי דם. אך השבוע, מקרה טרגי בניו יורק חשף צד אפל של הטכנולוגיה. צד שעלול לגבות חיי אדם אם לא מקפידים על כללי בטיחות מחמירים.
במרפאה במחוז נסאו, קית’ מקאליסטר, בן 61, נספה לאחר שנשאב לתוך מכשיר MRI כשענד שרשרת מתכת. הוא נכנס לחדר כדי לעזור לאשתו, אך שדה מגנטי עוצמתי משך את השרשרת ויחד עמה את גופו. הוא נפצע באורח קשה ומת לאחר יממה. האירוע מזעזע, אך לצערנו אינו חסר תקדים.
6+כוח מגנטי – גם קטלני בחדר MRI
ליבת הבעיה טמונה בכוח המגנטי האדיר שפועל בתוך חדר MRI. כוח שיכול למשוך חפצים מתכתיים במהירות של 70 קמ״ש ולהפוך אותם לקליעים מסוכנים. בין החפצים הנפוצים שמהווים סיכון: מיכלי חמצן, עגלות ניקיון, עגילים, תכשיטים, טלפונים ניידים, סטטוסקופים, ואף כלי נשק.
המונח "אפקט הטיל" מתאר את המשיכה הפתאומית של חפץ פרומגנטי לתוך חלל הבדיקה. גם בישראל תועדו מקרים מסוכנים, אך נהלי הבטיחות הקפדניים הצליחו למנוע אסונות. הסכנה אינה מוגבלת למטופלים בלבד אלא גם מלווים, אנשי צוות, ואפילו רופאים עלולים להיפגע אם אינם ערים להנחיות.
בעוד מטופלים נבדקים בקפידה לפני כניסה לחדר ה-MRI, יש להחיל את אותה הקפדה על מלווים ואנשי צוות – רופאים, אחים, סניטרים או טכנאים שכן חפץ מתכתי קטן עלול לגרום לפציעה חמורה או למוות בשל השדה האלקטרומגנטי החזק.
6+חפצים מותרים – ומה מסוכן במיוחד?
יש להבחין בין חפצי מתכת מסוכנים לבין שתלים רפואיים שנחשבים בטוחים לבדיקה. שתלים מטיטניום, למשל, אינם מתמגנטים ולכן נחשבים תואמי MRI. לעומתם, קוצבי לב, שתלי שבלול או קליפסים כירורגיים ישנים עלולים להתחמם, לזוז ואף להתקלקל עקב השפעת השדה המגנטי.
במקרים רבים מתגלות טעויות אנוש. למשל, מטופלים ששוכחים להסיר פירסינג, או לא מדווחים על שתלים שהושתלו בגופם. חוסר תקשורת בין הצוות המפנה לרדיולוגיה או בין מטופלים לצוות הבודק עלול להיות קטלני.
6+אתגרי השמנת יתר וציוד מותאם
במרכז לטיפול בהשמנת יתר שבו אני פועלת, אנו נתקלים תדיר באתגרים הקשורים ל-MRI בקרב מטופלים עם עודף משקל. מכשירים שאינם מותאמים, קושי במיקום נכון, תחושת קלסטרופוביה וכל אלה מגבירים את החשש מכוויות או חנק. קיימת חשיבות להתאמת המכשור, הסלילים והפרוטוקולים לכל גוף.
תקלות נדירות – סיכון ממשי
אחת התקלות המסוכנות, גם אם נדירה, היא אירוע קוונץ’ – תופעה שבה המוליכים-העל מאבדים לפתע את תכונתם, מה שגורם לאידוי הליום ושחרור גזים קרים לחדר. במצבים כאלה, קיים סיכון לחנק או כוויות קור, במיוחד בחדרים לא מאווררים. תחזוקה שוטפת ומערכות אוורור חיוניות למניעת אסון.
רעש מחריש אוזניים – נזק מתמשך
בדיקות MRI מלוות לעיתים ברמות רעש המגיעות ליותר מ-100 דציבלים. רמות אלו מחייבות שימוש באוזניות הגנה. במציאות הלחוצה של בתי חולים, לצערנו אוזניות אלו נשכחות לעיתים, והנזק המצטבר עלול להיות משמעותי.
6+כך מונעים את האסון הבא
סינון קפדני – מילוי שאלון רפואי, אישור על חפצים מתכתיים, ואימות מידע מול צוותים רפואיים. באסותא, נוהגים בתשאול כפול טרם הבדיקה.
הכשרה יסודית – טכנאים ורדיולוגים חייבים להכיר את עקרונות הבטיחות, הפיזיקה שמאחורי המכשיר, ולדעת לזהות סיכונים.
טכנולוגיה בטוחה – כיסאות גלגלים לא-מגנטיים, מערכות ניטור מתקדמות, וכיבוי מגנט אוטומטי – כל אלו מפחיתים את הסיכון.
חינוך המטופל – הסברה מקדימה, שלטים ברורים, והנחיות רב-לשוניות מונעות אי-הבנות מסוכנות.
התאמה לגוף המטופל – במיוחד עבור אנשים עם עודף משקל, יש צורך בהתאמה אישית של סוג המכשיר וסביבת הבדיקה.
6+השלכות כלכליות ונפשיות
מעבר לפגיעה הפיזית, תאונות MRI גוררות פגיעה באמון הציבור, תביעות משפטיות ונזקים כלכליים עצומים. אך החמור מכול היא תחושת אשמה ותסכול בצוות הרפואי שניתן היה למנוע.
מסקנה: זהירות – גם בטכנולוגיה מצילת חיים
המקרה הטרגי בניו יורק מזכיר כי גם הכלים המתקדמים ביותר עלולים להפוך למסוכנים כשמזלזלים בנהלים. ב-MRI, כל שרשרת, מטבע או שתל עלולים להיות ההבדל בין חיים למוות. הקפדה, הסברה וציוד מותאם הם המפתח לבטיחות. חובתנו, כרופאים, לוודא שהטכנולוגיה תמשיך לשרת אותנו ולא לסכן.
6+