דו"ח שפורסם הבוקר (רביעי) ב"וול סטריט ג'ורנל" מצביע על מגבלות חמורות במערכות ההגנה האווירית של ישראל, שנחשפו במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן. על אף הצלחה ראשונית ביירוט מרבית הטילים והמל"טים, טהראן הצליחה להתאים את הטקטיקה ולחדור את שכבות ההגנה.
לפי הדיווח, איראן עברה לשיגור טילים מתקדמים ולטווחים ארוכים יותר, תוך שינוי נקודות שיגור, תזמון ודפוסי תקיפה – מה שאיפשר לה לאתר פרצות במערך ההגנה הישראלי. מומחי טילים שבחנו נתוני מודיעין גלוי ותצלומי שרידי טילים מצאו כי ככל שהמלחמה התקדמה – אחוזי ההצלחה של טהראן עלו. בעוד שבתחילת הלחימה 8% מהטילים חמקו מהיירוט, ובימים האחרונים הנתון זינק ל-16%.

ביום התקיפה המוצלחת ביותר מצד איראן, יומיים לפני הפסקת האש, 10 מתוך 27 טילים פגעו בשטח ישראל, כך על פי נתוני מכון JINSA בוושינגטון. "איראן התאימה את האופן, הזמן והיעדים, וזה עבד", אמר לעיתון ארי צ'יקורל, ראש תחום מדיניות חוץ במכון.
מערך ההגנה מרשים, אך לא חסין
הדו"ח סוקר את מערך ההגנה הרב-שכבתי של ישראל: חץ 3 ליירוט מחוץ לאטמוספירה, חץ 2 ו-THAAD בתוך האטמוספירה, קלע דוד להגנה מפני טילים בינוניים וטילי שיוט, וכיפת ברזל לרקטות קצרות טווח. גם מערכות אמריקניות כמו SM-3 הופעלו מהים התיכון.

למרות זאת, ישראל התקשתה לעמוד בקצב ובדפוס החדש של המתקפות: מתקפות יום במקום לילה, ירי ממספר אזורים במקביל, ופיזור גיאוגרפי של המטרות. מומחים העריכו כי ישראל נאלצה לחסוך מיירטים יקרים ולהתמקד רק באיומים המשמעותיים ביותר.
איום ההיפרסוניקה והלקחים לעתיד
בין הטילים שפגעו בישראל היו גם שברים של ה-Fattah-1, טיל היפרסוני מהדור החדש של איראן, המסוגל לשנות מסלול ולחדור שכבות יירוט. רק מערכות כמו חץ 3 וקלע דוד מסוגלות להתמודד עם איום כזה.
לפי העיתון, הירידה בשיעור היירוט ניכרה גם בהצהרות הישראליות: בתחילת הלחימה דווח על יירוט של 90-95% מהטילים, אך עם תום הקרבות, ישראל מסרה כי היירוטים הצליחו ב-86% בלבד.
