היום הוא אורח קבוע בכל תפריט של בית קפה או מלון. מסלטים קטנים בצד ועד גרסאות מתוחכמות עם טרטר בקר במסעדות יוקרה. סיפורו של סלט קיסר – המנה האיקונית לפני שהפך לסמל גלובלי.
על פי "נשניול גאוגרפיק" זה התחיל משאריות. הוא נולד בטיחואנה בעיצומו של יום חם ועמוס, והתפשט בכל העולם כמו שמועה עסיסית. סלט קיסר אולי נשמע כמו המצאה צרפתית מתוחכמת. האמת, מדובר באילתור מבריק של מהגר איטלקי אחד, שקלט בדיוק מה הלקוחות שלו צריכים ליד השולחן.

בשנת 1924, בעיר הגבול המקסיקנית טיחואנה, ניהל המהגר האיטלקי קיסר קרדיני מסעדה מקומית. המסעדה ניסתה למשוך אמריקאים שברחו מדרום קליפורניה בעקבות חוקי היובש. ביום העצמאות של ארה"ב, כשהמקום התמלא והמטבח התחיל להתרוקן, קרדיני שלף עגלת מרכיבים מאולתרים, גלגל לשולחן, והתחיל להמציא.
חסה רומית, שום, קרוטונים, פרמזן, חלמון ביצה חיה, אנשובי, חרדל דיז'ון, לימון – והכול בקערת עץ מול עיני הסועדים. המנה הייתה הצלחה בין-לילה. בהמשך הגיעו גם כוכבי הוליווד כמו קלארק גייבל וג'ין הארלו. בשנות ה-60 אפילו ג'וליה צ'יילד כתבה עליו בהתלהבות.

מי באמת המציא את סלט הקיסר ומה הופך אותו לכול כך פופולרי?
יש שמייחסים את הגרסה הסופית דווקא לאחיו של קיסר -אלכס קרדיני שהיה זה שהוסיף את האנשובי והחרדל לרוטב. אחרים טוענים שהמתכון הגיע בכלל מאמו של אחד הטבחים במסעדה. אבל דבר אחד לא שנוי במחלוקת שזה קרה בטיחואנה והמורשת נשמרת עד היום.
הסוד טמון בפשטות. עלים פריכים, קרוטונים מתובלים, רוטב מאוזן ומגע של פרמזן. יש המוסיפים אליו עוף, דגים או בשר נא. כמו כל קלאסיקה גם הוא זכה לאינספור וריאציות. בלוס אנג'לס מגישים אותו כטאקו קיסר מתובל בצ'ילי פאסייה. אחרים הופכים אותו למנת דגל יוקרתית עם נתחי בקר ולחם קלוי.

יותר ממאה שנה עברו מאז אותו ערב רועש בטיחואנה. סלט הקיסר כמו כל אגדה טובה ממשיך לחיות, להתגלגל, ולשנות צורה. אולי לעולם לא נדע מי בדיוק המציא אותו, אבל דבר אחד בטוח קשה להישאר אליו אדישים.
