השבוע יחול יום העשורא, היום החשוב ביותר בלוח השנה של השיעים בעולם. הפעם השיעים מגיעים לעשורא אחרי שנה קשה. ישראל השפילה אותם. הציר השיעי שבנתה איראן עם חיזבאללה ונשיא סוריה אסד קרס.
העשורא אינו סתם חג, הוא מספר סיפור שהתרחש לפני יותר מאלף שנים, אבל עדיין קובע סדר יום במזרח התיכון ומשפיע על ההתנהלות של השיעים עד עצם היום הזה.
1+אחרי מות מוחמד, חתנו עלי טען שהוא וצאצאיו צריכים לשלוט בעולם האיסלאם. מי שקיבלו את עלי הם השיעים שאותם מייצגים היום איראן וחיזבאללה. לא כולם קיבלו את עלי. הסונים חיסלו את בנו חוסיין ומאז הם נלחמים. לשליטים הסונים שחיסלו את חוסיין קראו בני אומאיה. היום החיילים של ג'ולאני הסוני מכנים ככה את עצמם, בתיעודים רבים שמופיעים ברשת.
אחרי שג'ולאני הדיח את אסד, הוא נשא נאום, כנראה שלא במקרה, במסגד של העתיק בני אומאיה בדמשק. בעשורא השיעים מציינים את הרצח של חוסיין על ידי השיעים, וכל ההלקאות העצמיות שאנחנו רואים בתקשורת הן כדי להזדהות עם הכאב שלו. לבכות על "שהידים" זאת מעלה אצל הסונים, ולכן גם נסראללה פרסם את עצמו מייבב בצער על מותו של חוסיין.
1+חוסיין עמד עם צבא של שבעים אנשים מול ארבעת אלפים, הוא ידע שיחוסל אבל התעקש למות "בכבוד" כביכול. זה מזכיר את מלחמת ההתאבדות של איראן וחיזבאללה. "אחנו בניו של חוסיין" אמר נעים נעים קאסם בנאום שנשא בתחילת חודש האבל של השיעים, חודש מוחרם, ביום חמישי. באותו נאום הוא גם ניסה, בלי הרבה הצלחה, לשלהב את הקהל עם אחת האמירות שמיוחסות לחוסיין "אין סיכוי שנושפל".
בעיר הקדושה לשיעים, כרבלא שבעיראק שבה מת חוסיין, מתכנסים כמדי שנה מיליוני שיעים, לציון העשורא. השנה חוץ מלבכות על חוסיין, יהיו להם עוד הרבה "קדושים" שיעים כביכול שעליהם יזילו דמעה.
