רב המכר המהיר ביותר בתולדות הספר העברי: התאחדות בעלי הוצאות הספרים בישראל העניקה אתמול (שני) לשורד שבי חמאס אלי שרעבי את אות "ספר הזהב", לאחר שספרו 'חטוף' שבר שיא מכירות ישראלי והפך לרב מכר.
האות הוענק לשרעבי לאחר ש-20 אלף עותקים נמכרו בתוך חמישה ימים מצאתו לאור של ספרו 'חטוף' בהוצאת "סלע מאיר". זהו הקצב המהיר למכירת ספר בתולדות הספר העברי.
3+הענקת הפרס הייתה אמורה להתקיים בטקס חגיגי במסגרת טקס פרס ברנשטיין שמתקיים בכל שנה במהלך שבוע הספר העברי, אך בשל המלחמה, אשר גרמה לביטול האירועים הציבוריים וביניהם שבוע הספר, וכן לביטול טיסות פנים לארץ מה שמנע את חזרתו של שרעבי לישראל.
בשל המצב הייחודי, וכדי לקיים את הטקס במסגרת חודש הספר, בחרה ההתאחדות להעניק לשרעבי את הספר באירוע מקוון היום. בהתאחדות בעלי הוצאות הספרים דאגו אף לשליחת תעודת אות ספר הזהב באופן מיוחד עד לשרעבי.
בימים אלו נמצא שרעבי בלונדון, וזאת לאחר שהות ארוכה בארצות הברית ובריטניה שנכפתה עליו, לאחר שמה שהחל כמסע הסברה, התארך בשל ביטול הטיסות הנכנסות.
3+שרעבי אמר: "אני רוצה להודות לציבור הישראלי שקנה ויותר חשוב, שקרא את הספר. אנשים באים אליי ואומרים לי, אלי, הרגשנו כאילו היינו איתך שם במנהרות בעזה, ועכשיו אנחנו יודעים איך זה הרגיש, זה מרגש אותי מאוד. כתבתי את הספר בשביל להגיע לאנשים, בשביל לתת חזרה, להראות שלא משנה כמה שקשה, תמיד אפשר לבחור, שלא משנה אילו קלפים החיים מחלקים לך, זה בידיים שלך, תמיד, בכל רגע ורגע, הבחירה לחיות, והבחירה איך לחיות.
"הסיבה הנוספת שכתבתי, שהיא גם הסיבה שהיה חשוב לי לדייק את החוויה וליצור את הספר כל כך מהר – היא בכדי שיבינו מה שעברנו שם ומה שהחטופים שעדיין שם, שהם האחים שלנו, שהם בשר מבשרנו, עוברים שם. כי מרגע שיודעים איך זה מרגיש שם ומה הם עוברים, אי אפשר להפסיק לחשוב ואי אפשר להפסיק לכאוב ולפעול בכדי להוציא אותם, בכדי להבטיח שהם יחזרו הביתה – והם יחזרו הביתה".
3+ביני טריואקס, יו"ר התאחדות בעלי הוצאות הספרים, ומו״ל הוצאת מטר, אמר היום בעת הענקת פרס אות ספר הזהב לאלי שרעבי: "הסיפור של אלי מזכיר לכולנו את משמעות חיינו כאן. אלי הוא אדם שעבר את התופת, איבד את היקרים לו ביותר, שרד שבי אכזרי בעזה, ולא ויתר על זכותו לספר את סיפורו. אלי כתב ספר.
"לא קל לקרוא אותו – קל וחומר לכתוב אותו – אבל ספרו חשוב מאין כמותו. הוא אינו רק תיעוד של חוויה אישית אלא מסמך אנושי מהדהד – תזכורת לכוחה של כתיבה, וערכו של קול. והציבור בישראל – עשרות אלפי קוראים – לא נשאר אדיש. הספר הפך לרב־מכר. כי בסופו של דבר, אנחנו זקוקים למילים שיתארו את מה שקשה לתאר, שימסגרו את הזעזוע, את הכאב – ושיהפכו אותו לזיכרון חי, אנושי, לאומי".
