ד"ר צביקה מור, מועמד מפלגת הציונות הדתית לכנסת ה-26 ויו"ר פורום תקווה, פרסם יחד עם בנו איתן, ששוחרר משבי חמאס לאחר 738 ימים, את הספר "עקידה". הספר מביא את סיפורם של האב והבן משתי נקודות מבט, ומתאר את תקופת השבי, ההתמודדות המשפחתית והמאבק הציבורי להשבת החטופים.
הספר, שיצא לאור בהוצאת סלע מאיר, משלב בין סיפורו של איתן בשבי בעזה לבין נקודת מבטו של אביו, שהוביל בתקופה זו מאבק ציבורי במסגרת פורום תקווה. הפורום דגל בהפעלת לחץ צבאי על חמאס והתנגד לעסקאות חלקיות לשחרור חטופים תמורת מחבלים, מתוך עמדה שלפיה ביטחון המדינה והכרעת האויב קודמים לשחרור בכל מחיר.
צביקה מור שיתף את הדברים שהובילו לכתיבת הספר: "בשבת שמיני עצרת ה'תשפ"ד הותקפה ישראל על ידי אויב שביקש להשמידה. אותו אויב גם חטף את בני איתן, ממנו נפרדנו אפרת, אני, אחיו ואחיותיו למשך 738 ימים. במהלך תקופת השבי של איתן, זכיתי להיאבק כתף אל כתף יחד עם הורי חטופים מפורום תקווה. האמנו שדווקא הלחץ על האויב ישיב לנו את יקירינו".
בהמשך התייחס מור לתפיסתו במהלך המאבק להשבת בנו, ולמחויבות שראה לעצמו לביטחון המדינה: "האמנתי כי כמו מאות אלפי הורים ובני משפחה ששלחו את יקיריהם למלחמה וסיכנו את יקיריהם ואת שלוות נפשם בשביל שישראל תנצח – למען שרידותנו כעם במדינתו – גם אני מחויב לפני הכל לביטחון המדינה שאיננה יכולה להיכנע לאויב בשום אופן. גם איתן הבין מהיום הראשון שהוא כמו חייל, "לוחם בתפקיד חטוף", וממילא הוא לא הכי חשוב אלא הניצחון שעבורו כולנו נלחמים ומקריבים. כל זה יחד עם אמונה ותקווה שביום מן הימים יצילו אותו מהשבי".
נרתם להסברה: איתן מור סיפר בערבית שוטפת על זוועות השבי
על הספר עצמו כתב צביקה: "ב"עקידה" אני מתאר את המעשים, המאורעות והתובנות הגדולות שעלו בי במהלך תקופה זו ואת שתי האהבות – לבני בכורי ולמדינתנו – שמחייבות אותנו להציל את שבויינו תוך לחץ על האויב עד שיקבל את תנאינו. איתן ישב על כתפכם, כביכול, וילחש לכם את מאורעות השבי, המחשבות והרגשות שליוו אותו בתקופה האיומה הזו, עד חזרתו אלינו לשלום ב"ה. המחשבות והתפיסות שאיחדו את איתן ואותי בתקופת השבי הביאו לכתיבת הספר במשותף."
בספר מובאים גם רגעים אישיים מתוך ההתמודדות המשפחתית. באחד הקטעים מתאר צביקה את הרגע שבו קיבל הודעה על שינוי בסטטוס של בנו ואת תגובתה של רעייתו אפרת: "צביקה – "אפרת", אני אומר, "הקצין בדרך אלינו, יש שינוי בסטטוס של איתן". המילה "סטטוס" נשמעת באוזניי קרה ועניינית, לא משקפת בכלל את הסערה. הפנים שלה נהיות אפורות. היא קמה לאט מהמיטה, פותחת את ארון הבגדים, מעבירה יד על החולצות התלויות ולוחשת: "איזו חולצה אני אלבש? איזו חולצה לקרוע?"".
גם איתן משתף בספר זיכרון משיחה שקיים עם אביו חודשים ספורים לפני מתקפת שבעה באוקטובר. "היה לי בלב שאולי בגלל שאנחנו מאוד שונים, שאני כבר לא דתי והם דתיים, אז אני מאכזב אותם. לא יודע מה עבר עליי, אבל הייתי חייב לפרוק את זה לאבא שלי", סיפר. לדבריו, אביו הבהיר לו כי לא יאכזב אותו לעולם, ללא קשר לבחירותיו האישיות. "אני זוכר את המילים האלה שלו. תעודת ביטוח. מזל שהספקנו לדבר על זה לפני עזה".
על פי תיאור הספר, "עקידה" עוסק באבהות, באמונה ובמתח שבין האישי לציבורי. הוא מבקש להציג את סיפורם של אב ובנו שנקלעו למציאות שלא בחרו בה, ואת ההתמודדות של שניהם בתקופה שבה לא ידעו כיצד תסתיים.
איתן מור על תיעוד חטיפתו: "שמרתי על קור רוח, נשארתי מגניב"
צביקה מור, יליד 1976, הוא מחנך ומאמן קוגניטיבי-התנהגותי המתמחה בהפרעות קשב וריכוז. הוא נשוי לאפרת, אב לשמונה וסב לשניים, ומתגורר בקריית ארבע. שימש יו"ר פורום תקווה, ובמאי הצטרף למפלגת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ', שובץ במקום החמישי ונבחר לכנסת ה-26. בנו, איתן מור, יליד 2000, שירת כלוחם בחטיבת גולני ונחטף ממסיבת הנובה ב-7 באוקטוב, שבה עבד כמאבטח. הוא שוחרר משבי חמאס ב-13 באוקטובר 2025, לאחר 738 ימים ברצועת עזה.
