האירועים האחרונים הם לא פחות מאסון אסטרטגי עבור חמינאי. המתקפה האווירית הישראלית, שהחלה בליל שישי האחרון, חשפה את מערך ההגנה האווירי של איראן במערומיו. גם מערך ההתקפה האיראני מצביע בעיקר על חולשתה של הרפובליקה האסלאמית, שמלבד רצח של 22 אזרחים ישראלים – לא הביא אפילו הישג אחד משמעותי, למעט הפגיעה במתקן האסטרטגי בז"ן בחיפה.
4+בעולם צופים מהצד במה שנראה כמו היסטוריה שנכתבת ברגעים אלו ממש וצפויה להיזכר לדורי דורות כאחד מנקודות המפנה המשמעותיות ביותר במזרח התיכון. כך למשל בגרדיאן הבריטי התייחסו למכה הכואבת ביותר שספג עד כה המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי. בגרדיאן ציינו כי חמינאי בנה בעמל רב במשך עשורים: "ציר ההתנגדות", אך קואליציית המיליציות האסלאמיות, שהייתה אמורה להרתיע את ישראל, התנפצה למעשה.
4+חיסולו של חסן נסראללה, בן טיפוחיו של חמינאי, היה מכה אישית ואסטרטגית קשה. נפילת משטרו של בשאר אל-אסד בדצמבר סתמה את הגולל על הברית ההיסטורית עם סוריה. תנועת החות'ים בתימן וחמאס בעזה חלשות מתמיד. כל מה שחמינאי השקיע בו – קרס.
4+עוד נכתב בגרדיאן כי הופעתו הפומבית האחרונה באוקטובר, בה הכריז בביטחון שישראל "לא תחזיק מעמד זמן רב", נראית כעת כמסר חלול של מנהיג מנותק מהמציאות. המנהיג בן ה-84, שפעם ניהל רשתות חשאיות עבור חומייני ושרד ניסיונות התנקשות בדרכו לצמרת, נותר כעת עם מעט מאוד אפשרויות, אם בכלל.
4+חמינאי בנה את שלטונו על יכולתו לשמר את עקרונות "המהפכה" תוך הימנעות ממלחמה גלויה. הוא טיפח את משמרות המהפכה כבסיס כוח, אך דאג לא להעניק להם כוח מוחלט. הוא דיכא באכזריות גלים של מחאות פנימיות ורפורמות, תוך שהוא מאבד את תמיכתם של חלקים נרחבים בציבור, שהתייאשו מהמצב הכלכלי הקשה ומהדיכוי המתמשך.
4+כעת, כשהוא חולה ותשוש, חמינאי מתמודד עם האתגר הגדול ביותר בחייו – והוא איננו. הקריירה הארוכה שלו מסתיימת בקריסה מוחלטת. והשאלה הגדולה שנותרה תלויה באוויר מעל טהרן אינה רק מי יירש אותו, אלא איפה הוא בכלל. "המגן חסר הרחמים של המהפכה" נעלם, ומורשתו מתנפצת לנגד עינינו.
