מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח שחושף כשלים משמעותיים בהיערכות הממשלה וביישום תוכניות סיוע לעסקים קטנים במהלך מלחמת "חרבות ברזל".
הביקורת, שנערכה במשרדי הכלכלה, האוצר, רשות המיסים, בנק ישראל וקרן הסיוע של צה"ל, מצביעה על פגיעה כלכלית קשה בעסקים קטנים, חוסר תיאום ממשלתי, עיכובים בפיצויים ומימוש חלקי של תוכניות סיוע. המבקר הציג המלצות מפורטות לטיפול במשבר, תוך דגש על תיאום ובקרה ממשלתיים.

מלחמת חרבות ברזל שיבשה את שוק העבודה, עם 765,000 מועסקים המהווים 18% מכוח העבודה בשוק, שנעדרו באוקטובר 2023. בנובמבר המספר הצטמצם ל-400,000, וכן הירידה נמשכה גם בדצמבר, שבתקופה זו נעדרו 285,000 מעבודתם.
עסקים קטנים, המהווים 97% מהעסקים בישראל ותורמים 37% לתמ"ג העסקי שמוערך ב-305 מיליארד ש"ח, נפגעו קשות. סקר למ"ס מאוקטובר 2023 הראה ש-57% מהעסקים המעסיקים 5-10 עובדים צפו לפגיעה של מעל 50% בהכנסות, לעומת 14% בעסקים גדולים שמעסיקים מעל 250 עובדים. 83% מבעלי עסקים משרתי מילואים ובני זוגם דיווחו על פגיעה בהכנסות.

הכשלים שמצא מבקר המדינה
למרות החלטת ממשלה מ-2016 להיערך למצבי חירום, משרדי הכלכלה והאוצר לא הכינו תוכנית מגירה כלכלית לעסקים קטנים. משרד הכלכלה ערך תרגיל מלחמה בספטמבר 2023, אך לא תיאם תוכנית עם משרד האוצר. אגף התקציבים לא הפיק לקחים ממשבר הקורונה ולא גיבש תוכנית סיוע.
בנק ישראל פרסם הנחיות לבנקים באוקטובר-נובמבר 2023, אך לא הכין תוכנית סדורה מראש. חוסר התיאום עיכב את מתווה הפיצויים, שפורסם ב-19.10.23, אושר בממשלה ב-2.11.23 ובכנסת ב-9.11.23, ונפתח להגשת תביעות רק ב-19.11.23.
רשות המיסים שילמה עד דצמבר 2023 כ-4 מיליארד ש"ח פיצויים, ועד יוני 2024 כ-12.7 מיליארד ש"ח, אך התשלומים התעכבו כחודשיים וחצי, והעסקים מימנו נזקים ממקורותיהם. כ-10,000 תביעות של עסקים קטנים במחזור עד 300,000 ש"ח, טופלו רק באפריל 2024, ו-60,000 תביעות המהווים 12% מכלל התביעות, טרם טופלו עד מאי 2024.
63% מהתביעות הוגשו דרך מייצגים, עם עמלה של כ-10% המוערכת ב-1.27 מיליארד ש"ח, מה שמעיד על מורכבות התהליך. רשות המיסים לא סיפקה סימולטור לבחירת מסלול ולא זיהתה משרתי מילואים, עקב עיכוב בהעברת נתונים מצה"ל עד ינואר 2024.
תוכנית בנק ישראל הכוללת 10 מיליארד ש"ח מומשה ב-44% לעסקים קטנים, וב-9% לעסקים זעירים עד פברואר 2024. קרן ההלוואות בערבות המדינה מומשה ב-59% בסכום של 4.7 מיליארד ש"ח עד ינואר 2024. מסלול מילואים נפתח בינואר 2024, והתוכניות הסתיימו בפברואר-יוני 2024, כשבעלי עסקים מפונים או משרתי מילואים לא היו זמינים להשתתף.

קרן הסיוע של צה"ל שילמה עד מרץ 2024 כ-92 מיליון ש"ח, אך ניכתה 25% מס גורף מבני זוג משרתי מילואים והנפיקה אישורים על שם המשרתים, מה שפגע במיצוי זכויות. רק 12% מתקציב הקרן, סכום של 33 מיליון ש"ח, שולם עד פברואר 2024.
הסוכנות לעסקים קטנים סייעה בליווי מימון, אך רק 1% מבעלי עסקים נעזרו בה להלוואות ו-0.2% לייעוץ, מה שמעיד על חוסר מודעות או רלוונטיות. הסוכנות לא סיפקה מענה לצרכים כמו אתרי מכירה מקוונים או מתחמי עבודה. כמו כן, לא בוצעה העברת נתונים שוטפת מרשות המיסים לסוכנות, ולא נבנה מאגר נתונים מקיף על עסקים קטנים.

כמו כן, אין הגדרה אחידה לעסקים קטנים בין הגופים, מה שמקשה על גיבוש מדיניות. הקבינט החברתי-כלכלי, בראשות ראש הממשלה, התכנס 5 פעמים ב-2023 אך לא ערך בקרה על תוכניות הסיוע, ולא התכנס ב-2024 עד מאי. עסקים ששילמו ארנונה למרות סגירה לא קיבלו פטור, בניגוד למשבר הקורונה.
בפגישות מרץ-אפריל 2024 עם בעלי עסקים מפונים, משרתי מילואים ומרכז הארץ, עלו תלונות על עיכובים משמעותיים בקבלת הפיצויים במשך כ-5-7 חודשים. כמו כן בעלי העסקים דיווחו על פיצויים חלקיים של כ-30% מההכנסות, חוסר מענה לפניות ומורכבות תהליכים.

בעל עסק בנדל"ן לא קיבל פיצוי עד אפריל 2024, בעלת מסעדה קיבלה מקדמות חלקיות לאחר 5 חודשים, ובעלות עסקים טיפוליים ובידור דיווחו על פיצויים לא מספקים וחוסר סיוע בהלוואות.
המלצות מבקר המדינה
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, הציג המלצות ממוקדות להתמודדות עם הכשלים, תוך הטלת אחריות על ראש הממשלה, שר האוצר ושר הכלכלה, במטרה לשפר את הסיוע לעסקים קטנים, במיוחד באזורי עימות, על רקע התמשכות המלחמה.
במסגרת ההמלצות אנגלמן קורא לראש הממשלה, כיושב ראש הקבינט החברתי-כלכלי, ולשר האוצר, כממלא מקום יושב ראש, לכנס את הקבינט באופן מיידי ולבצע בקרה שוטפת על אפקטיביות תוכניות הסיוע הכלכליות לעסקים, עם דגש על עסקים קטנים.

הקבינט, שהתכנס 5 פעמים ב-2023 מבלי לדון בתוכניות הסיוע ולא התכנס כלל ב-2024 עד מאי, נדרש להעריך את יעילות התוכניות, לזהות חסמים ולפעול לתיקונם. המלצה זו נובעת מהצורך במענה הולם לעסקים קטנים שנפגעו קשות, במיוחד באזורי קווי העימות, שבהם הפגיעה הכלכלית התמשכה עקב פינוי ומילואים.
כמו כן המבקר ממליץ לשרי הכלכלה והאוצר להנחות את משרדיהם להפיק לקחים מתוכניות הסיוע שנוסו במלחמת חרבות ברזל. תהליך זה נועד לזהות כשלים, כמו עיכובים של חודשיים וחצי בתשלומי פיצויים, מימוש חלקי של תוכניות (9% לעסקים זעירים בבנק ישראל), וחוסר תיאום בין משרדים. המבקר מדגיש כי הפקת לקחים חיונית לשיפור ההיערכות למצבי חירום עתידיים, תוך התבססות על ניסיון המשבר הנוכחי ומשברים קודמים כמו הקורונה.
בנוסף לכך, המבקר קורא לשרי הכלכלה והאוצר לברר את צרכי התמיכה של עסקים קטנים, במיוחד מאזורים שפונו ובאזורים סמוכים לקווי הלחימה. המלצה זו נובעת מהפגיעה החמורה בעסקים באזורי הדרום והצפון, שדיווחו על עיכובים בפיצויים, פיצויים חלקיים וחוסר מענה לצרכים כמו אתרי מכירה מקוונים או מתחמי עבודה. הברור נדרש לכלול התייחסות לאוכלוסיות ייחודיות, כמו משרתי מילואים ומפונים, שחוו חוסר זמינות להשתתף בתוכניות סיוע עקב מצבם.
