מערכת הבחירות בישראל נכנסת לישורת האחרונה, והמספרים בסקרים הולכים ומתבהרים. אם בעבר ניסו במחנה המרכז-שמאל לייצר מצג שווא של התחזקות בדרך ל-59 מנדטים – מרחק נגיעה מהיעד להקמת ממשלה – הנתונים של השבוע האחרון מציגים מציאות הפוכה לחלוטין.
לפי סקרים מעודכנים, המחנה כולו מתרסק ומתייצב על טווח נמוך של כ-52 עד 54 מנדטים בלבד. השחיקה הזו מייצרת עבור גדי איזנקוט קריסת קונספציה פוליטית. אף על פי שמפלגתו צפויה לשמור על גודל יחסי בתוך הגוש, הירידה החדה במספר המנדטים הכולל חושפת את מה שבליכוד זועקים מפניו לאורך כל הקמפיין: הכתובת על הקיר מובילה ישירות לשיתוף פעולה או ברית הישענות על המפלגות הערביות.
איזנקוט יכול להכחיש – אבל המספרים מובילים אותו היישר לרע"מ
הקו האדום נחצה: האיתותים מטיבי והלחץ בליכוד מפני האפשרות הזו מזמן אינה בגדר תיאוריה. בריאיון שהעניק לאחרונה ח"כ אחמד טיבי, הוא לא פסל את האפשרות והרחיב על נכונות מצד המפלגות הערביות להעניק רשת ביטחון או גיבוי מבחוץ לממשלה בראשות איזנקוט, בתרחיש של תיקו פוליטי.
בליכוד מיהרו לחדד את הנשק המרכזי בקמפיין ודרשו מהציבור לפקוח את העיניים. בסרטוני ההסברה שהופצו השבוע הוצג בבירור תרחיש האימים הפוליטי: ממשלת שמאל הנשענת באופן קריטי על גורמים שאינם מכירים במדינת ישראל כמדינה יהודית ואינם מגנים ארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה. במקביל, בליכוד ובמפלגות הימין הובילו מהלכים משפטיים ודרשו מוועדת הבחירות המרכזית לפסול מועמדים תומכי טרור, בעוד שברשימות הערביות מיהרו להפטיר כצפוי כי מדובר בספין.
"בלי המפלגות הערביות אי אפשר": הציטוט שהקפיץ את הליכוד
הלחץ הפנימי בתוך הגוש ה"שינוי"
הסחף במספרים נותן את אותותיו גם בתוך הבית. בימים האחרונים נחשף עומק הקרע והלחץ בגוש המתנגדים לנתניהו, כאשר איזנקוט עצמו תקף בפומבי את שותפיו הפוליטיים. המסר של איזנקוט שיקף את תסכולו מכך שמפלגות קטנות עם שאיפות אישיות מנהלות קמפיין מחתרתי שפוגע, לדבריו, בסיכויי הגוש.
ככל שהימים עד 27 באוקטובר הולכים ומצטמצמים, השאלה שעומדת במרכז המערכה נותרת בעיניה: האם הציבור בישראל יאפשר להקים ממשלה שנשענת על קולות תומכי טרור והמפלגות הערביות, או שהסחף במחנה איזנקוט יוביל להכרעה ברורה של גוש הימין?
